"נהיגה במהירות סבירה" היא מושג מרכזי בחוקי התעבורה המאשפר להבטיח את בטיחות הנהיגה והנסיעה באופן מקסימלי. כאשר אנו מזכירים את המונח הזה, הכוונה היא כי הנהג חייב להתחשב בתנאי הדרך ובתנאי התנועה השוררים בה בזמן אמת, כך שיוכל לשמור על שליטה מלאה ברכב בכל רגע נתון.
בפועל, מהירות סבירה נלקחת בחשבון בהתאם למספר משתנים כמו סוג הדרך (עירוני, בינעירוני, מול חקלאי וכו'), מצב הדרך (לח, יבש, מושלג), תנאי תעבורה (פחות או יותר פקקים), זמן ביום (יום או לילה), מצב מזג האוויר (גשום, ערפילי, שמשי) וראות הנהג.
כאשר נהג מנסה לפעול לפי מהירות סבירה, עליו לשלב בין ההבנה של מהירות הנהיגה שמתאימה לנסיבות ולתנאים הפיזיים, לבין ההקפדה על שמירה על רווחי עצירות ראויים מרכבים אחרים. הדבר כולל גם התחשבות בצורך להתאים את מהירות הנהיגה להפתעות בדרך כמו פתיחת צומת, מעבר הולכי רגל או חיות בר.
יש לציין כי מהירות סבירה לא תמיד מותאמת להצבת השלטים בכביש – כך שמותר לנסוע במהירות נמוכה יותר המתאימה לתנאים המשתנים. בכך, הנהג מקבל את האחריות להתאים את סגנון הנהיגה למקסימום בטיחות. התנהלות זו לא רק מקטינה את הסיכון לתאונה אלא גם מסייעת לשמר את תחושת הבטחון של שאר המשתמשים בכביש ועוזרת להתנהל בשגרת נהיגה בטוחה לכל המעורבים.