חוקי התנועה

היכולת שלנו לנהל את הבריאות האישית שלנו ולהבין איך היא משפיעה על הנהיגה היא חלק מכריע בשמירה על בטיחות בדרכים. שינוי במצב הבריאות עשוי לגרום לשינויים ביכולת התפקוד היומיומית, ולהשפיע במיוחד על היכולת לנהוג בצורה בטוחה.

בעת שינוי מהותי במצב בריאותו של נהג, חובתו היא להודיע מייד לרשות הרישוי. דיווח זה מאפשר לרשות הרישוי להעריך מחדש את כושר הנהיגה של הנהג ולבצע שינויים או התאמות ברישיון הנהיגה אם יש בכך צורך.

התקנה מבטיחה שמי שאחראי על רישום ובדיקת כל היבטי הנהיגה יהיו מודעים לכל השינוי המשמעותי ביכולתו של נהג לתפעל את הרכב. זה כולל מצבים רפואיים כמו מחלות כרוניות, בעיות נפשיות, שינויים בריאותיים פתאומיים כמו איבוד ראיה או שמיעה, או כל מצב אחר שעלול לפגוע בבטיחות הנסיעה.

פעולה זו אינה רק חובה רגולטורית אלא גם אחריות אישית להבטיח את שלומם של כל המשתמשים האחרים בדרך. כך נהג יכול להבטיח שהוא נוהג תחת התנאים המתאימים תוך התחשבות בשלומו ובשלום הסובבים אותו.

תמרורים ופסי ניתוב בצומת הם כלים חיוניים לכך שנהגים יוכלו לבצע את ההחלטות הנכונות בעת פנייה או מעבר בין נתיבים. כאשר מוצבים לפני הכביש תמרורים ובחירת הנתיבים הנכונה, הם מאפשרים תנועה חלקה ובטוחה.

במצבים בהם הכביש מתומרר, אחת הפעולות הנפוצות היא מעבר בין רחובות בשיטת הפנייה. יש לוודא שהנהג בוחר את הנתיב המתאים שמוביל אותו לנתיב היעד שבו הוא רוצה לפנות.

לדוגמה, כאשר מבקשים לעבור מרחוב א׳ לרחוב ב׳ בצומת המתומררת, יש לבצע את הפנייה באופן הבא: יש להיכנס לנתיב 1 ולעבור ממנו לנתיב 4. התכנון והשימוש הנכון בנתיבים הם קריטיים למניעת התנגשות ושיפור היכולת לצפות ולהתאים את עצמך לתנועת כלי הרכב האחרים בצומת.

ההכרה והביצוע של פניות בצמתים הם חלק מהותי מהכשרת הנהיגה ומוטלים על כל נהג בציבור. כך הוא תורם לסדר המופתי, שמירה על תקנות התעבורה, ומניעת תאונות

ניהול התנועה בצמתים שבהם אין תמרורי זכות קדימה דורש ידע והבנה בכללי מתן זכות קדימה. חוסר בתמרורים כאלה מצריך מהנהגים לשמור על כללים מסוימים כדי להבטיח שהתנועה תזרום ביעילות ובבטיחות.

כאשר מספר כלי רכב מגיעים יחד לצומת לא מתומרר, החובה היא להבחין בסדר הראשוניות שלהם על פי כללי זכות הקדימה. במקרה כזה, על הנהג לתת זכות קדימה לכלי הרכב מימין לפי סדר העומס שלהם בצומת.

לדוגמה, במצב מסוים יתאפשר לרכב הירוק (1) להיכנס לצומת ראשון, אחריו ינסה אתה (3), ולבסוף ייכנס הרכב האדום (2). סדר זה מתבסס על חוקים מנוסחים מראש אשר נקבעו כדי להבין נכונה את מצב התנועה בצומת ולאפשר נסיעה חלקה.

כדי לשמור על בטיחות כלל המשתמשים בצומת, ולמנוע תאונות מצערות, על הנהגים להיות קשובים ולשמור על כללי זכות הקדימה. אימון וידע בתחום זה הם חיוניים לכל נהג בשגרה ובנסיעות בלתי מתוכננות.

במקרה של רכב שנתקלקל בדרך או במקום ציבורי, קיימת חובת פעולה להבטיח שהרכב לא יהווה מטרד או סיכון לתנועה ולתחבורה באזור. החובה היא להפעיל את כל האמצעים כדי להסיר את הרכב בהקדם האפשרי.

תקנה זו נועדה למנוע עומסי תנועה נוספים ומצבי חירום בכבישים, על ידי הדרישה לפנות את הרכב במהירות, אך לא יאוחר מ-24 שעות. השארת הרכב ללא טיפול עלול לגרום לתאונות נוספות, חסימת נתיבים חשובים ולעמוד בניגוד לתקנות התעבורה.

לכן, במקרה של תקלה ברכב, חשוב לפעול באופן מיידי לסידור החלל הנדרש כדי להפנות את הרכב במהרה. התקשורת עם גורמי תיחזוק ורשויות כמו משטרה או חברות חילוץ יכולה לסייע בתהליך.

העלאת המודעות לגבי תקנות אלו והפעולה לפיהן הורגלה כחלק מהותי בשימור זרימת התנועה ושמירה על בטיחות האישית והציבורית.

תאורה ראויה בתנאי מזג אוויר קשים על הכבישים היא הכרחית לשמירה על בטיחות כל המשתמשים בדרך. פנסי ערפל הם יחידות תאורה ספציפיות המספקות ראות טובה יותר עבור הנהגים במצבי מזג אוויר מסוימים ומפחיתים את הסיכון לתאונות.

יש להבין שפנסי ערפל אינם מותאמים לשימוש קבוע, אלא רק במצבים ספציפיים בהם הראות מוגבלת בשל תנאי מזג האוויר. השימוש בהם מתיר רק כאשר ישנם גשמים שוטפים, ערפל כבד או שלג, אז עשויים הפנסים לשפר את הראייה למרחק קצר ולשפר את הסיכוי להבחין במכשולים.

הפעלת הפנסים במצבי מזג האוויר הללו מספקת לכל המשתמשים בדרך, הן נהגים והן הולכי רגל, אינדיקציה ברורה יותר על קיום הרכב ותנועתו בסביבה שדה הראייה המוגבל.

כאשר נהג מזהה תנאים אלו בדרכו, עליו לוודא שהוא מפעיל את תאורת הערפל ברכבו. הקפדה על תקנות השימוש בתאורה בערפל תורמת לשיפור הראות והקטנת הסיכון לתאונות בזמן הנסיעה בכבישים.

"פנסי ערפל" הם פנסים מיוחדים שנועדו לשפר את הראות בזמן נהיגה בתנאי מזג אוויר קשים במיוחד, כמו ערפל, גשם שוטף או שלג. פנסים אלה מספקים עוצמת תאורה גבוהה יותר המאפשרת לנהג לראות ולהיראות טוב יותר על הכביש בתנאים שמגבילים את הראות.

חשוב להפעיל את "פנסי הערפל" רק כשהתנאים החיצוניים מחייבים זאת, כמו בעת ערפל כבד או בגשם עז מאוד. זאת משום שפנסי ערפל עלולים לסנוור את הנהגים שמגיעים ממול, ולכן יש להשתמש בהם בכובד ראש ובהקפדה על הכללים.

במצבי מזג אוויר אלו, חשוב לנהוג בקצב מתון ומשתנה לפי התנאים, לשמור מרחק בטוח מהרכב מלפנים ולהימנע מתמרונים מסוכנים. במידה ונהיגה בתנאים כאלו אינה הכרחית, עדיף להימנע ממנה לגמרי עד לשיפור התנאים. שמירה על כללי הזהירות והיכולת לשפר את הראות באמצעות "פנסי ערפל" מסייעת בשמירה על בטיחות הנהגים והנוסעים בכביש.

רכבים מסחריים כמו "מרכבי קירור" חייבים לעמוד בתקנים מיוחדים על מנת לשמור על בטיחות הכביש ועל בטיחות המשתמשים בהם. אחד מהתקנים הללו מתייחס לרוחב הכולל המותר של כלי הרכב.

הרוחב המרבי המותר של "מרכב קירור" לא יעלה על 2.60 מטרים. מדיניות זו נובעת מהצורך להבטיח שכולם יוכלו לנהוג בבטחה בכבישים צרים יותר ולמנוע חסימות פוטנציאליות בכבישים או בתנאים עירוניים.

אי לכך, חשוב להקפיד על מדידת הרכבים המסחריים ולוודא שהם אינם חורגים מהרוחב המותר המחויב בחוק. חריגות כאלו עלולות לגרור עבירות מסוכנות, תאונות ותקלות תפעוליות שעלולות להיות קטלניות בנסיבות מסוימות. לכן, מומלץ לנהגים להיות מודעים לתקנים ולהנחיות, ולבצע את המדידות הנכונות כדי לוודא עמידה בדרישות החוק. השמירה על הנהלים הללו אינה רק חוקית אלא גם מהווה חלק מהאחריות הכללית של הנהגים לשמירה על בטיחותם ובטיחות המשתמשים בכביש.

בדרכים מהירות, שהן דרכים שמסווגות לפי תנועת תעבורה חלקה ומהירה, המהירות המרבית המותרת לרכב נוסעים פרטי היא 110 קמ"ש אם לא קיים תמרור המורה אחרת. זהו חלק מחקיקה שנכתבה במטרה להבטיח את שלומם ובטיחותם של הנהגים ושל כל משתמשי הכביש האחרים.

נסיעה במהירות גבוהה יותר מותרת נחשבת עובירה שיכולה לגרום לתאונות קשות, וזאת מכיוון שבמהירות גבוהה מגיעים לפתע למרחקי עצירה קצרים בהרבה מאשר במהירות איטית יותר, וגם יכולת התגובה והשליטה ברכב מצטמצמת. אי לכך, מומלץ לנהגים תמיד להקפיד על כללי התמרורים ולהתאים את מהירות הנסיעה לסביבה, לתנאי הכביש ולתנועה.

חשוב להזכיר כי מעבר למהירות המרבית מהווה גם עבירה על החוק ועלול לגרור בעקבותיו קנסות, שלילת רישיון וסכנה לאובדן חיים. לכן, הקפדה על מהירות מתאימה היא חלק מאחריות הנהגים לשמור על עצמם ועל אחרים בדרכים.

בעת נהיגה ברכב, חובה לאותת בכל פעם שאתה מתכוון לסטות מנתיב הנסיעה שלך, בין אם לצד ימין ובין אם לצד שמאל. שימוש באיתות הוא כלי מרכזי לתקשורת בין הנהגים בכביש ומסייע במניעת תאונות.

להלן הסיבות והיתרונות בשימוש נכון באיתות:

• העברת כוונות: איתות נותן לנהגים האחרים להבין את כוונותיך, האם בכוונתך לפנות, לעקוף או לסטות מנתיב הנסיעה.
• מניעת תאונות: ביכולתו של הנהג המשתמש באיתות נכון להסביר את כוונותיו ולמנוע תאונות הנובעות מהתנהגות לא צפויה.
• זכויות קדימה: איתות מראה לנהגים האחרים באיזו פעולה המסוים בכביש יש לקחת כלל או לתת זכות קדימה.

על הנהגים להפעיל את האיתות זמן קצר לפני הפעולה המתוכננת ולשמירה על שלמות איתות עד להשלמת הסטייה מנתיב הנסיעה. שמירה על חוקים אלה תקדיש לבטיחות בכביש ותכין את כל משתמשי הדרך למה שקורה מסביב להם.

ההתנהלות בצומת היא נושא חשוב ומורכב במיוחד לאור התזוזה הרבה של כלי רכב בכיוונים שונים. על פי חוקי התעבורה, סדר הכניסה לצומת נקבע לפי סדר הזכות לקדימה, ומחובת הנהג להכיר ולהבין את הסדר והחוקים לצורך נהיגה בטוחה.

בהחלטה מי נכנס ראשון לצומת ומתוך הבנה חכמה של סדרי העדיפויות, יש לשקול את הבאים:

• הבנת התנועה: הצומת היא מקום שבו התנועה מאדימה מספר כיוונים ויש למעשה שלבים ברורים למי הכניסה לצומת מתאפשרת קודם.
• זכות קדימה בהינתן תמרורים: במידה וכך נקבע, הרכב אשר ניתן לו זכות קדימה בצומת על ידי תמרור או על ידי הוראות אחרת הוא אשר בכוח הכניסה הראשונה.
• תנועה סבירה: התזמון נכון והאפשרות של שיתוף פעולה עם נהגים אחרים היא זו שיכולה להבטיח נסיעה בטוחה ומתואמת.

חשוב לציין כי בכל מקרה של ספק, עדיף תמיד להאט, לשקול היטב ולוודא שאין כל אדם או רכב שלוקחים חלק בפניות אשר עלולות להיות קריטיות.

מחובר כיבוי אש (הידרנט) חיוני לשמירה על בטיחות הציבור, ובמצבי חירום עלול להיות נגיש להצלת חיים ברגעים קריטיים ובהחלטות קרות. לכן, המחוקק קבע במקום התחום שבו אסור להעמיד רכב בשום תנאי.

איסור על חניה בסביבת הידרנט מטרתו:

• נגישות בעת חירום: על לוחמי האש להגיע במהירות לכל הידרנט שנמצא על מנת לחבר צנרת ולפעול בצורה מהירה ויעילה.
• מקום לתמרון: הפארק ישמור מקום לתמרוני חירום הנדרשים במקרה הצורך כדי למנוע חסימה ולהבטיח גישה מהירה.
• אי פגיעה בקו המים: חניה עלולה להזיק לקו המים, לגרום לדליפות ולשבש את הזרם הקריטי למערכת כיבוי האש.

כאן הכוונה היא לשמור על מרחק מינימלי של שני מטרים מהידרנט כדי להבטיח גישה נאותה ולטובת הכלל.

ביצוע פניית פרסה הוא מהלך נהיגה בסיסי, אך למרות זאת, רבים עלולים להיות חשופים לסיכונים בעת ביצוע התמרון. בעיקרון, פניית פרסה מותרת מכל נתיב, ורק במקרים שבהם יש תמרור האוסר זאת חייבים להימנע מביצועה.

לפני ביצוע פניית פרסה, יש לבחון בקפידה את הסביבה, לבדוק שאין כלי רכב קרובים ושהדרך פנויה לשני הכיוונים. הכרת הסימנים והתמרורים שיכולים לאסור על הפנייה היא חיונית. תמרור האוסר על פניית פרסה בדרך כלל מוצב במקומות שבהם הפנייה עלולה להיות מסוכנת או לעכב תנועה.

בנוסף, בפניות פרסה יש לקחת בחשבון את אורך הכלי-רכב והזווית של הפנייה שנחוץ לבצע, על מנת שלא לפגוע בכלי רכב אחרים או במכשולים בצידי הדרך. בידוק ראיוסים פנורמיים ואחרים יכול לעזור בקבלת החלטה בזמן.

לפני ביצוע פנייה ימינה, על הנהג לנקוט במספר צעדים להבטחת בטיחות, לעצמו ולמשתמשי הדרך האחרים. אחד מהם הוא לוודא שאין רכב בתנועת צד ימין. במקרה שבו מצוי רכב הנוסע בנתיב הימני, פנייה עשויה להוביל לתאונה בשל חוסר ראות או חוסר שימת לב.

כדי להבטיח שאין רכב בתנועה מימין, השתמש במראות הצד והמרכז ועשה שימוש באותות מוקדמים להתריע על כוונתך לפנות. במקרים רבים, יש צורך להאט לפני הפנייה ולאפשר לרכבים שיכולים להיות בצד ימין לחלוף בבטחה.

חשוב לשים לב גם לשוהים על מדרכות מצידי הכביש ולוודא שלא מתבצעת חצייה של הולכי רגל. במקרה של פנייה המלווים תמרורים, יש לבדוק כי אין תמרור או סימן האוסר את הפנייה, כמו חץ המציין כיוון כללי לתנועה שמאלה או ימינה בלבד.

לאורך חיי הנהיגה, עשויים להופיע שינויים במצב הבריאותי שעלולים להשפיע על יכולתו ובטיחותו של הנהג לנהוג. נהגים בישראל חייבים לדווח למשרד הרישוי על שינויים מהותיים במצב הבריאותי, כמו מחלת לב או בעיות במערכות העצבים, העצמות, הראייה או השמיעה שהתגלו או החמירות.

החובה לדווח על מצבים אלו נועדה להבטיח שלא ייגרם נזק לנהג עצמו, לנוסעים עמו או למשתמשי הדרך האחרים. מצבים אלו יכולים להוות סיכון גבוה, במיוחד כאשר הם מונעים ממערכת הגוף לפעול כרגיל, לדוגמה בעיות בראייה עלולות להקשות על זיהוי תמרורים נכונה.

קבלת טיפול רפואי מתאים ועדכני, יחד עם בדיקה שוטפת של מצבו הבריאותי של הנהג וטיפול מידי בבעיות, יכולה להבטיח המשך נהיגה בטוחה. במקרה של צורך לדווח על שינוי במצב הבריאותי, הנהג יכול לפנות לרופא המטפל שימלא עבורו דו"ח שיישלח למשרד הרישוי.

בטיחות הנוסעים ברכב היא תמיד בעדיפות ראשונה, כאשר אחד האמצעים החשובים להבטחת הבטיחות הוא חגירת חגורת בטיחות, אפילו במושב האחורי. חוקי התעבורה בישראל מחייבים את כל הנוסעים לחגור חגורות בטיחות, כולל נוסעים במושב האחורי של רכב פרטי.

כאשר נוסעים אינם חוגרים חגורת בטיחות, האחריות המשפטית עלולה להתחלק בין הנוסע, שלא חגר את החגורה, והנהג, שנדרש לוודא שכל הנוסעים חוגרים לפני תחילת הנסיעה. הטלת האחריות על שני הצדדים נועדה להבטיח ששני הצדדים יהיו מודעים לחשיבות החגירה כנוהג בטיחותי חובה.

לנהג ישנה אחריות מיוחדת לוודא שילדים ונוסעים ללא מודעות לחשיבות החגירה יהיו חגורים. בכל יציאה לנסיעה, חשוב לבדוק שכל הנוסעים חגורים, כולל תשומת לב לחגירת ילדים בצורה נכונה באמצעות מערכת חינוך לילדים, בהתאם לגילם ולמשקלם.

במקרים בהם כלי רכב בעלי אורך כולל של 210 ס"מ או יותר מותקנים בהם פנסים נוספים לשיפור הבטיחות והראות, כמו פנסי רוחב, יש להפעילם במהלך "זמן תאורה". המונח "זמן תאורה" מתייחס לשעות היממה בהן התאורה הטבעית אינה מספיקה, כגון בלילה, בימים מעוננים או במנהרות חשוכות.

פנסי רוחב מותקנים על כלי רכב רחבים יותר במטרה להדגיש את מימדי הרכב לנהגים אחרים ועל מנת להבטיח שלא תגרר הפרעות או תאונות בשל חוסר בהירות לגודל הרכב בתנאים אלו. הפעלת הפנסים תורמת לגידול בשדה הראיה של נהגים המתקרבים לרכב גדול, ומסייעת להזהיר אותם מזמן על הפרעות אפשריות בתנועה.

נהגים צריכים להכיר את תקנות ה"זמן תאורה" המקומיות ולהיות בטוחים שתאורת רוחב מופעלת במידת הצורך. תוצאה של אי הפעלה מוחלטת עלולה להוביל לקנסות ואף לאי-נעימות ביכולת לנהוג בצורה בטוחה להובלת הסביבה.

חוקי הנהיגה לגבי חנייה חשובים מאוד בכדי לשמור על הסדר בכבישים והגנה על בטיחות הולכי הרגל. אחד החוקים הברורים ביותר הוא האיסור על חניית רכב על מדרכה, למעט במקרים יוצאי דופן בהם חניה כזו סומנה והוסדרה על ידי תמרור.

האיסור על חניה על מדרכה קשור ישירות לשמירה על השטח הזמין להולכי רגל. המדרכות מותקנות כדי לאפשר לאנשים ללכת בצורה בטוחה ומנותקת מתנועת הכבישים, וברוב המקומות נבנות על פי רוחב תקני שמאפשר תנועת עוברי אורח, גם כשמדובר באנשים עם עגלות ילדים או בכיסאות גלגלים.

חניית רכבים על המדרכה עלולה לחסום את המעבר להולכי רגל או ליצור מצבי סיכון כאשר הם נאלצים לרדת לכביש כדי לעקוף את הרכב. מצב כזה מגביר את הסיכון לתאונות נדרסות ומקשה במיוחד על בעלי מוגבלויות או אנשים המהלכים עם ילדים קטנים.

על כן, חשוב להימנע מחניה על המדרכה ובמידה ויש צורך ממשי בפתרון חניה יוצא דופן, יש לחפש חניה מוסדרת שסומנה ככזה בתמרורים מתאימים, ובכך להבטיח את בטיחותם ונוחותם של כל עוברי האורח.

בטיחות בנהיגה היא בראש סדר העדיפויות, והקפדה על חוקים ותקנות תורמת רבות לשיפור הבטיחות בכבישים. אחד מהאיסורים הברורים והחדים ביותר כשמדובר בשימוש בטלפון בזמן הנהיגה הוא שליחת מסרון (SMS).

שליחת מסרונים בזמן הנהיגה אסורה בהחלט, ונחשבת להתנהגות פסולה ומסוכנת ביותר. כאשר נהג מתעסק בטלפון הנייד ולו רק לרגע קט, הוא מסיט את מבטו מהכביש ומעמיד את עצמו ונוסעי רכבו בסיכון מוגבר לתאונות. אפילו עיקוב קצר עלול להיות מסוכן מאד.

במדינות רבות, לאורך כל העולם, נקבעו תקנות חמורות כנגד נהיגה תוך שימוש בטלפון נייד. מתקנים כמו דיבורית נועדו להקל על השימוש בטלפון במידת הצורך, אך בכל מקרה, שליחת מסרונים עדיין אסורה. מטרת התקנות האלה הינה להפחית את הסחות הדעת בזמן הנהיגה ולהגביר את הריכוז בכביש.

בנוסף, קבלת הדרכה וחינוך בנושא שווה ערך לשמירה על חיים וחוסנתם, לא רק עבור הנהג אלא גם עבור כל משתמשים אחרים בכביש. נהיגה ללא הפרעות מביאה לנסיעה טובה יותר, נכונה ובטוחה יותר לכולם.

הובלת מטען ברכב היא חלק בלתי נפרד ממספר סוגים של נסיעות, אך הכרת והבנת התקנים החוקיים כיצד לבצע זאת נכונה היא קריטית לבטיחות בדרכים. על פי חוק, ישנן דרישות ברורות להגנה על מטען והבטחתו באופן שימנע ממנו להישמט ולהוות סיכון במהלך התנועה.

כאשר מטען אינו ממוקם כראוי או חלקים ממנו עלולים ליפול מהרכב, יש בכך סיכון ישיר לא רק עבור הנוסעים בתוך הרכב, אלא גם לכלל משתמשי הדרך. כל חפץ שעלול לעוף או ליפול עשוי להפתיע נהגים אחרת ולגרום לתאונות קשות. בנוסף, שחרור חפצים מהמטען עלול לפגום בכיווני התנועה ולגרום לנזק לסביבה.

לכן, על נהג לוודא כי המטען מאובטח היטב עוד לפני היציאה לדרך, בין אם מדובר במיכלים, כלים או כל סוג של משא. ההקפדה על כך תחסוך עלויות בלתי צפויות המשויכות לנזקי רכוש, כמו גם עלויות משפטיות אם מתרחשת תאונה כתוצאה מהזנחה בהובלת המטען.

המפתח הוא לדאוג שכל אמצעי קשירה רצויים, כמו רצועות ועוגנים, כבר מותקנים ושתפיסתם איתנה. על הנהגים לקחת אחריות אישית ולוודא כי לא רק שהמטען מאובטח כהלכה, אלא שגם הם מודעים לכל החוקי והבטיחותי הנדרש במידה ויידרש תיקון במהלך הנסיעה.

היודע כיצד לפנות מצמתים עם סימונים ברורים היא מיומנות קריטית בעולם הנהיגה, ומבטיחה תנועה חלקה ובטיחותית עבור כל הנהגים. כאשר מדובר בפניה מצומת עם סימונים והנחיות ברורות כמו המעבר מרחוב ג' לרחוב א', הדבר נדרש לגישה נכונה שמבוססת על הבנת הסימונים בשטח.

במקרה זה, הפנייה חייבת להתבצע מנתיב 5 לנתיב 4. אלו הסימונים המסייעים לנהגים ובאים להבטיח שהזרימה בתנועה מתבצעת באופן בטוח ויעילה ככל האפשר. תנועת צמתים כוללת אינטראקציות תכופות עם רכבים אחרים, ולכן חשוב לנהוג בדיוק לפי הסימונים.

נהיגה לפי הסימונים וההנחיות שמצוינות היא גם חלק מהותי מהקפדה על כללי הדרך ועוזרת למנוע תאונות ובלבולים. ציות לסימונים אלו מצביע על כיבוד הדדי ועל תרומה לסביבה תעבורתית בטוחה.

לא מדובר רק בשלמות החוקים, אלא גם בשיפור רמת הנהיגה האישית, והפיכת הנהיגה בכביש לנוחה וקלה יותר לכל משתמשי הדרך. הטיית מבט לסימונים וציות להנחיות היא הבסיס לנהיגה בטוחה ואחראית בצמתים ובדרכים בכלל.