מהירות סבירה היא עקרון יסודי בחוקי התעבורה, והיא מגדירה את המהירות המתאימה לכל אירוע ונסיבות תנועה. הקביעה לכמה מהירות היא "סבירה" תלויה במגוון גורמים ונסיבות שנפגוש במהלך נהיגה.
לפי החוק, גם אם מהירות מסוימת נחשבת למותרת על פי החוק באזור מסוים, ייתכן שהיא אינה מתאימה לנסיבות הדרך. לדוגמה, בנסיעה בכביש רטוב, מהירות סבירה עשויה להיות נמוכה מן המהירות המותרת בשל תנאי האחיזה המופחתים. כך גם במקרים של ראות לקויה עקב ערפל או גשם כבד.
להגדרת המהירות הסבירה יש ערך בסיוע לניהול תהליך ההחלטות של הנהג כאשר עליו להתאים את מהירותו לתנאי הדרך באופן שמשלב בטיחות ונוחות בנהיגה. כאשר מגיעים לסיבוב חד, לדוגמה, על הנהג להאט ולהתאים את מהירותו בהתאם ליכולת הרכב ולתנאי השטח.
בנוסף, שמירה על מהירות סבירה מסייעת למנוע תאונות ולמצב נוחות תחבורתית, כך שכלי הרכב יוכלו לנוע באופן מתואם ובטוח יותר זה עם זה. להתחייב לפעול לפי עקרון זה יכול לעזור ביכולת להגיב במהירות למצבים בלתי צפויים בדרכים.