אבני שפה הצבועות לסירוגין בצבעי אדום ולבן משמשות כסימן ברור להכוונה חניה ועצירה בכביש הסמוך. סימון זה מצביע על איסור חניה ועצירה לאורכו של הכביש במיקום המסומן, למרות שמותר לעשות זאת רק במקרים מיוחדים עבור מוניות לצורכי העלאת נוסעים או הורדתם.
אבני שפה המוגדרות בצבעים אלו מגבילות את השימוש במרחב על ידי רכבים פרטיים, מאפשרות סדר תחבורתי ומשפרות את הביטחון בדרכים בצורה ניכרת. הביטוי לסימון כזה יכול להיות על עקביות הפעילות באזור, מקומות צפופים או בעת פועלי שיפור התנועה באזורים מסוימים.
הנהגים מחויבים להבין שהסימון נועד למנוע הפרעות והפרעות בתנועה ולאפשר מעבר בטוח להולכי רגל וכלי רכב אחרים. על הנהגים להתייחס ל:
- הגבלת חניה: הסימון האדום-לבן מחייב את הנהגים לחפש מקום חניה אחר שמתאים למטרת הנהיגה או לעסקם.
- באופן כללי עדיפות להולכי רגל וכבישים: תוך שמירה על השטחים האלו פנויים על פי תמרור השפה, מתחזק האזור כנגיש, בטיחותי ונוח לאנשים רגליים משתמשי דרך אחרים.
ההבנה והיישום של כללי החניה המצומצמים לעיתים הם אבן משמעותית להפחתת עימותים ואף כיבים לאכיפה בדרכים. כמו כן, סיועי תמרורים מגנות על הנחלים ומתקנים ציבוריים באזורים אלו על ידי הגבלת הגישה לא מורשית.
לכן, יש להקפיד לבחון היטב את סימוני השפה בעת חניה או עצירה בעיר או מחוץ לה, ולבצע חנייה ומשימות נסיעת רכב בהתחשב בשלטים והתמרורים המוצבים.