ברכב מחובר, המרחק בין החלק האחורי של הגורר ובין החלק הקדמי של הנגרר לא יהיה יותר מ-:

כאשר מחברים נגרר לרכב גורר, קיימים תקנים ברורים ומדויקים לגבי המרחק המותר בין החלק האחורי של הרכב הגורר לבין החלק הקדמי של הנגרר. שמירה על תקנים אלו קריטית לבטיחות בדרך ולמניעת תאונות. בתוך כך, המרחק המרבי המותר בין החלקים המוזכרים לא יעבור 150 סנטימטרים.

המטרה המרכזית של שמירה על מרחק זה היא להבטיח כי הנגרר יוכל לעקוב אחר המסלול של הרכב הגורר בצורה חלקה ולמנוע מצב בו הנגרר יפגיש מכשול או דרך שאינה מתאימה למעבר. כאשר המרחק גדול יותר, עולה הסיכון לפגיעת הנגרר במכשולים בצד הדרך, דבר העלול להוביל לפגיעה חמורה ברכב ובנגרר ואף להיגרם תאונות.

הקפדה על המרחק המותר מאפשרת גם שמירה על יעילות ויציבות מערכת הבלימה וההיגוי של כלי הרכב הגורר ותורמת לשליטה מדויקת יותר בציוד הנגרר.

לפיכך, על כל נהג ברכב המחובר לנגרר לודא שהמרחק אינו עובר את המרחק המותר לפני תחילת הנסיעה ולנקוט במשנה זהירות במהלך הנסיעה על מנת להימנע מתאונות מיותרות ובכך להבטיח נסיעה בטוחה לעוברי הדרך וליושבי הרכב.