אין חלה חובה על נוסע לפנות מקום לנכה באוטובוס אם המקום לא הוזמן מראש ונשמר עבור נוסע נכה. יחד עם זאת, חובה חברתית ומוסרית וודאי ישנה לתת לנכה את המושב במידת האפשר ובהתאם לנסיבות.
אוטובוסים רבים מכילים מקומות ישיבה ייעודיים לנכים עם סימון מתאים, ונהוג על פי הסכם מוסרי לפנות מקום לפי צורך. הסימונים והאפשרות להזמנת הכרטיס מראש נעשים כדי להבטיח כי אנשים עם מוגבלות יוכלו ליהנות מנסיעה בידידותיות ובבטיחות מקסימלית.
בתור נהג אוטובוס, חשוב להקפיד על נשיאת זוג נוסף של משקפיים או עדשות מגע אם מדובר בנהג שבעל רישיון מחייבו להשתמש בעזרי ראיה. החזקת זוג נוסף נועדה להבטיח את השמירה על הבטיחות שלך ושל הנוסעים תחת כל תנאי שהוא, במיוחד בתרחיש בו המשקפיים הנוכחיות נפגמות.
מרבית התאונות הנגרמות מגורם ראיה מסופקות בעקב תקלה במשקפיים, אי התאמה עד קצה ראיה או העדר משקפיים בזמן הנדרש. לכן, חובה זו היא חלק ממערך הבטיחות הכולל ומבטיחה שכל נוהג בכלי הרכב הגדולים יוכל להמשיך לפעול בצורה בטוחה בכל זמן ותנאי נסיעה.
נהיגה בנתיב הימני היא הבסיס לכללי הנהיגה הבטוחה בכביש, ובדרך כלל יש להקפיד להישאר בו אלא אם קיימת סיבה מוצדקת לשנות הנתיב. אחד המקרים בו הנהג עשוי לנסוע שלא בנתיב הימני הוא כאשר הוא עוקף רכב אחר. עקיפה היא מצב זמני בו הנהג משתמש בנתיב השמאלי, המיועד לעקיפות, כדי להתקדם מעבר לרכב איטי יותר.
בעת ביצוע עקיפה, חשוב להקפיד על כללי הבטיחות ולפעול לפי המדריך הבא:
זכור, כל נהיגה שלא בנתיב הימני במהלך רגיל עשויה להביא לסיכונים נוספים, ולכן עבוד לפי הנהלים יחד עם שיקול דעתך האישי.
בעת ניווט בכבישים, קווי ההפרדה מתפקדים כאמצעי חשוב לשמירה על סדר ובטיחות הנהיגה. לחצות קו הפרדה רצוף היא פעולה שמסכנת את הנהג ורוכבי הדרך האחרים ולכן היא אסורה בזמנים ומצבים מסוימים.
אחת השאלות שמעלה הסימון הזה היא האם ניתן לחצות אותו לצורך פניית פרסה. החוק ברור - אסור לחצות קו הפרדה רצוף לצורך פניית פרסה. קו ההפרדה מציין את המקרים בהם הנהג אינו יכול לחצות את מרכז הכביש בגלל חשש לסיכון בטיחותי, ולכן הוא נחשב לגבול בלתי פריץ.
כדי לבצע פניית פרסה באופן חוקי ובטוח, חפש תמיד את אזורי הפניה היעודיים שבדרכים, שהם מוגנים ומסומנים בבירור ככאלו. הקפדה על כללים אלו תבטיח בטיחותך ובטיחותם של נהגים אחרים על הכבישים.
חובת הדלקת אורות ביום נעשתה לחלק בלתי נפרד מחוקי התעבורה בעונות מסוימות כדי לשפר את הבטיחות בכבישים. כללי הדלקת האורות חלים גם על אוטובוסים, שהינם כלי רכב מהחזקים ומאובזרים ביותר בכביש.
בעת נהיגה באוטובוס מחויב הנהג להדליק את אורות פנסי החזית גם ביום החל מה-1 בנובמבר ועד ה-31 במרס שנה לאחר מכן. תקופה זו מאופיינת בתנאי ראות משתנים עקב מזג האוויר כמו ערפל או גשמים, שמקשים על הנהגים להבחין בכלי הרכב בכביש.
האורות הפועלים מקטינים את הסיכוי לתאונות דרכים וממגנים את שלומם של כלל המשתמשים בדרך על ידי שיפור הראות ותחושת ביטחון. על הנהגים לשים לב במיוחד בתאריך זה ולהיות מוכנים לתפעל את כל מערכות התאורה, בהתאם לחוקי התעבורה.
בהתקרבות למעבר חצייה, הנהג מחויב להאט ולהיות דרוך לסביבתו כדי לאפשר מעבר בטוח להולכי הרגל. כאשר נהג מתקרב למעבר חצייה בכביש חד-סטרי, לעיתים קרובות יתקל במצב שבו נהג אחר האט או עצר כאשר הולך רגל ניצב לחצות את הכביש. במצבים אלה, חיוני לקיים את החוק המחייב מתן זכות קדימה להולכי רגל.
אם הנהג מתקדם בנתיב השמאלי ורואה את הנהג בנתיב הימני מאט או עוצר כדי לאפשר להולך רגל לחצות, גם עליו להאט ובמקרה הצורך אף לעצור, כדי להבטיח את חצייתו הבטוחה של הולך הרגל. החוק נמצא כדי לשמור על בטיחותם של כל המשתמשים בכביש, והכרתו והחלתו בשטח הכביש הם מרכיב מהותי בהתנהלות הנהג.
על הנהג להפעיל שיקול דעת ולהימנע מפזיזות במקרים שבהם הוא קרוב למעברי חצייה, ולהיות מוכן כל רגע להאט בצורה מושכלת ובטוחה.
"רכב סיור" הוא אחד מסוגי הרכב המוגדרים בחוקי התחבורה הישראליים. כדי להבין את הגדרת רכב הסיור ואת תפקידו, יש להתמקד בכמה היבטים חוקיים ותפקודיים.
רכב זה הינו רכב ציבורי, משמע שהוא מיועד לשימוש על ידי הציבור הרחב ולא לשימוש פרטי. אחד המאפיינים המרכזיים של רכב הסיור הוא כושרו להסיע עד שמונה נוסעים בנוסף לנהג. המשמעות היא שרכב הסיור אינו משמש להסעות המוניות כמו אוטובוסים, אלא למטרות כגון תיירות או סיורים מיוחדים, שבהם ישנם פחות נוסעים.
מרכיב חשוב נוסף הוא הדרישה לרישוי מתאים. רכב סיור נדרש להיות מצוין ברישיון הרכב שלו ככזה, מה שמחייב את הבעלים לרשום את הרכב בקטגוריה הנכונה ולוודא שהוא עומד בכל תנאי הרישוי והבטיחות הנדרשים עבור רכב מסוג זה.
יש לקחת בחשבון גם את האחריות של הפעלת רכב כזה, מבחינת בטיחות הנוסעים והציות לחוקי התחבורה והמגבלות שמוטלות על רכב ציבורי.
הובלת חומר נפץ או חומרים מתלקחים בכלי רכב ציבוריים כמו אוטובוסים נחשבת לפעולה מסוכנת ולכן אסורה בתכלית האיסור. חוקי התחבורה והבטיחות נועדו להבטיח את שלום הציבור והנוסעים, וההסעות הציבוריות מחויבות לעמוד בתקנות קפדניות בנוגע לחומרים הנישאים בהן.
בטיחות בנוגע לחומרים אלה נובעת מהסיכון המשמעותי שהם מציבים - תקלות או תאונות מקריות עלולות להוביל לתוצאות הרסניות ורבות השלכות. לכן, מעבר לאיסור המשפטי, ישנו איסור מוסרי המחייב את מקבלי ההחלטות בתחום התחבורה להתרחק מכל אפשרות להובלת חומרים מסוכנים בכלים שמשרתים את הציבור הרחב כמו אוטובוסים.
הקפדה על חוקים אלו מאפשרת להבטיח את בטיחות הנוסעים, הנהגים וכלל המשתמשים בכבישים. עקב זאת, כל הפרת תקנה בתחום זה עלולה להוביל לסנקציות חמורות כלפי המפרים, הכוללות קנסות כבדים ואולי אף שלילת רישיון.
בהתייחסות לנושא של עצירת כלי רכב בדרכים עירוניות, יש להכיר את החוקים הרלוונטיים שמאפשרים או אוסרים פעולה זו. עצירה או חניה בלתי הולמת יכולה ליצור שיבוש תנועתי, לסכן הולכי רגל, ולהיות מקור לקנסות כבדים ופקקים.
קודם כל, החוק מציין שאסור להפריע לתנועה החופשית בכביש העירוני. לפיכך, כאשר עוצרים או מחנים, חשוב לוודא שהרכב אינו חוסם צמתים, מעברים להולכי רגל, רשתות מים או מסלולי נחיתת חירום.
בנוסף, יש לקחת בחשבון את התמרורים והסימונים על הכביש שמורים על מגבלות חניה ועצירה, כגון סימוני כחול-לבן, אדום-לבן או אדום-צהוב המורה על איסור חניה מוחלט. הרחבת ההבנה והיכרות עם סימונים אלו יכולה לסייע במניעת עבירות תחבורתיות והתחלות מרשויות האכיפה.
לסיכום, מותר לעצור ברכב בדרכים עירוניות כחריג לכלל הכתבה כאשר אין איסור חוקי ברור לכך ואין כל הפרעה ישירה לתנועה הסובבת.
על פי חוקי התעבורה, האחריות על רישום שינוי בעלות ברכב נעשית הן על ידי בעל הרכב הרשום והן על ידי רוכש הרכב. זהו תהליך שמחייב הקפדה, מכיוון שרישום מדויק ונכון יכול למנוע בעיות חוקיות עתידיות.
תהליך העברת הבעלות כולל מספר שלבים. תחילה, המוכר והרוכש חייבים לקחת את הרכב למשרד הרישוי לביצוע ההעברה. שם מתבצע עדכון פורמלי של מידע במערכת הרישוי הממשלתית. על המוכר לדאוג לשלוח את טופס ההעברה המלא והנכון, בו מצוינים כל פרטי הרכב והצדדים המעורבים בעסקה.
הרוכש מצידו חייב לוודא שהרכב נקי ממשכנים ועיקולים ושכל האישורים והמסמכים הנדרשים להעברה תקינים ומלאים. תהליך זה חשוב ביותר כיוון שללא רישום נאות הרכב ייחשב שלא חוקי לשימוש.
לכן, שניהם - המוכר והקונה - חייבים לעבוד יחד להבטחת מעבר חוקי וחלק של הבעלות. פעולה זו מרכיבה חלק חיוני בתהליך מכירה ורכישה תקין ומוסדר של רכב במדינה.
היכולת לשדה ראייה פתוח וברור היא חשיבות עליונה בעת נהיגה. אחד המרכיבים המשמעותיים בנהיגה בטוחה הוא לשמור על שדה ראייה מלא ורחב ככל האפשר. נהיגה ברכב שבו שדה הראייה לפנים מוגבל מסכנות את הבטיחות האישית של הנהג ושל משתמשי דרך אחרים.
הגבלות בשדה הראייה יכולות לנבוע ממצבים שונים, כגון שמשות מלוכלכות, פגמים פיזיים במבנה הרכב, ציוד נהיגה לא תקין, או הסחת דעת פנימית. במצבים אלו קיים סיכון גבוה לתאונה, משום שהיכולתה של הנהג לתקן עצמים בסביבתו מוגבלת.
על פי החוק, יש לוודא ששדה הראייה נשמר פתוח וכיצד כל הגבלה היא זניחה בלבד ונובעת מנסיבות שאינן ניתנות לשינוי, כמו תנאים סביבתיים או עיתיים. כל נהיגה שבה שדה הראייה נפגע באופן שלא ניתן לתקנו מיידית, נחשבת לעבירה חמורה ומסכנת חיים.
לפיכך, יש לנהג לדאוג לבדוק ולתחזק את רכיביו של הרכב שאחראים על שדה הראייה ולבצע ניקוי נכון של שמשות ומשטחים ליצירת שדה ראייה מיטיבי והתאמה אישית לבריאות המינימלית הנדרשת לנהיגה בטיחותית.
במסגרת חוקי הנהיגה והתחבורה הציבורית, כל סוגי כלי הרכב נדרשים לעמוד בתקנים מסוימים לשם הבטיחות ולשמירה על התנהלות תקינה בדרכים. אחד הסוגים המיוחדים של אוטובוסים הוא האוטובוס המפרקי, שבעודו מספק יכולת לשאת מספר רב של נוסעים, עליו לעמוד בדרישות ייחודיות.
על פי החוק, אוטובוס מפרקי חייב להחזיק במדבקות מלבניות על הדופן האחורית. הסיבה לכך נעוצה בהרכבו הייחודי - החיבור בין שני חלקיו באמצעות מפרק מאפשר לו להתנהג בצורה שונה בחלק מהמקרים לעומת רגיל והתוספת של המדבקות מספקת מידע ויזואלי נוסף לכלי הרכב המתקרבים אליו.
המדבקות האחוריות המלבניות משמשות אזהרה לנהגים אחרים ומאפשרות להם לזהות מרחק ולתכנן את תגובותיהם בכביש בהתאם, במיוחד בעקיפה או כאשר האוטובוס עוצר בתחנה. הבנה ועמידה בדרישות אלו חיוניות לשם שמירה על בטיחותם של הנוסעים והנהגים בסביבת האוטובוס.
שמירת מרחק מהרכב הנע לפנינו היא מיומנות בסיסית וחשובה בכל דרך. המרחק הנכון מבטיח זמן תגובה מתאים למקרה של עצירה פתאומית מצד הרכב שלפנינו ומונע תאונות חזיתיות כתוצאה מהתנגשות פזיזה.
ההמלצה היא לשמור על מרחק המאפשר עצירה בכל עת. בעוד שבנוי עירוני השמירה על מרחק נתונה לשינויים בשל עומסים ותנועה צפופה, הרי שבדרכים בין-עירוניות המרחק עשוי להיות חשוב במיוחד בשל מהירות הנסיעה הגדולה יותר.
על פי כללי הנהיגה הבטוחה, יש לשמור על זמן תגובה מינימלי של 2-3 שניות מהמכונית שלפנים. אפשר לבדוק זאת על ידי סימון שביל ברור בצד הדרך ולחשב את זמן התגובה הנדרש. אם המכונית שלפניך עוברת את הנקודה ולא עברה 3 שניות עד לרגע שאתה תעבור את אותה נקודה - אתה קרוב מדי.
שמירה על מרחק נכון תאפשר לך לנוע בתנועה בטוחה, להימנע מלחץ ותאונות ובעיקר תצייד אותך בתחושת בטיחות ושליטה מערביות. מרחק נכון הוא צורך אקוטי בכל דרך ועל כל נהג להקפיד על כך בעת הנסיעה.
בשנים האחרונות נרשמה עלייה במודעות לחשיבות של אפודי זהירות בעת נהיגה, במיוחד במצבי חירום או בעת יציאה מהרכב בכבישים מהירים. אפוד זוהר הוא אביזר בטיחותי חשוב ואפילו חובה לפי חוק ברכבים מנועיים שונים. מטרתו של האפוד היא לשפר את נראות הנהג במקרה שהוא חייב לצאת מהרכב בכביש כתוצאה מתאונה או תקלה טכנית.
החוק מציין כי על כל רכב מנועי לשאת אפוד זוהר במקום נגיש, בדרך כלל בתוך הרכב, על מנת לאפשר לנהג ללבוש אותו בזמן יציאה מהרכב. אפוד הזוהר עשוי מחומרים מחזירי אור המאפשרים לנהגים אחרים להבחין בנוכחות האדם על הכביש גם בחשיכה או בתנאי מזג אוויר קשים, ובתוך כך, להפחית את הסיכוי לתאונות נוספות.
ניהול תקני של אפוד בטיחות הוא לא רק דרישה חוקית אלא גם אמצעי הגנה חיוני. לכן, כאשר רוכשים רכב, יש לדאוג לכך שאפוד זוהר יהיה זמין תמיד ברכב לכל מקרה חירום שבהם יציאה לכביש היא הכרחית.
פקחים עירוניים מהווים חלק חשוב בשמירה על הסדר הציבורי, במיוחד בתחומי הערים שבהם התנועה עשויה להיות דחוסה ומאתגרת. הם מהווים דמות אכיפה מקומית המספקת הנחיות והוראות לנהגים ולתושבים בתחום אחריותם, כולל ניהול תנועה, חניה וסדרי יום אחרים.
על פי החוק, כאשר פקח עירוני במדים נותן הוראות הקשורות לתחום הסדר הציבורי או התנועה, חובה לציית להן. הפקח מסומן בבירור על ידי המדים הרשמיים שלו שהם הסממן לתפקידו ולסמכותו באכיפת חוקי העיר. המטרה היא להבטיח כי תנועת התעבורה תתנהל בצורה מסודרת ובטיחותית וכדי למנוע אירועים שעלולים להפר את הסדר הציבורי.
אי ציות לפקח עירוני עשוי להוביל להטלת קנסות או צעדי אכיפה אחרים, ולכן חשוב לשים לב לכל הוראה שניתנת על ידי הפקח ולפעול לפיה בצורה מהירה ונאותה כדי להימנע מהפרות חוק.
כאשר אתה נוהג בכבישים עם נתיבים שונים, חשוב לדעת באילו מקרים ניתן לעבור על פני רכב אחר מצדו הימני. באופן כללי, החוק אוסר על עקיפה מימין כדי למנוע מצבים של סיכונים בטיחותיים העלולים להתפתח בעת תהליך העקיפה.
עם זאת, ישנם מצבים מסוימים בהם החוק מתיר לבצע עקיפה מימין, ואחד מהם הוא כאשר אתה נוהג בנתיב המיועד רק לפנייה ימינה. במצב זה, העקיפה מתבצעת למעשה במעבר חוקי בין נתיבים, ולכן היא אינה נחשבת לעקיפה אסורה מהצד הלא נכון.
בעת הנהיגה בכבישים עירוניים ובין-עירוניים, חשוב לעקוב אחר סימוני הנתיבים ולוודא אם הנתיב בו אתה נוסע מיועד לפנייה ימינה בלבד. הקפד לבצע את העקיפות רק במקומות המורשים לכך והימנע מעקיפות מימין במצבים לא חוקיים או לא בטוחים. תמיד חשוב לזכור להפעיל איתות נכון בעת מעבר בין נתיבים.
למרות שהמטפה לכיבוי אש נראית עבור נהגים רבים כאביזר מיותר או לא משמעותי, יש לה תפקיד מרכזי בשמירה על בטיחות הנהיגה. התקנות החוק כוללות דרישות אלו לגבי החזקת מטפה לרכב ברכבים מסוימים בתנאים מסוימים.
הדרישה למטפה מיועדת לכלי רכב מסחריים, אוטובוסים, רכבים משאיות ורכבים ציבוריים אחרים בהם יש פוטנציאל גבוה יותר לשריפות עקב חומרים דליקים או שימוש ברכיבים אלקטרוניים מרובים. מנגד, רכבים פרטיים, טרקטורים ואופנועים אינם מחויבים לפי חוק להחזיק מטפה.
נהגים ברכבים שבהם יש דרישה חוקית להחזקת מטפה צריכים לדעת כיצד לתפעלו בצורה בטוחה ויעילה בעת הצורך. ישנם סוגי מטפים שונים המיועדים לכיבוי שריפות מסוגים שונים, ועל הנהג לוודא שהמטף ברכב תקין ומעודכן בכל הקשור לתקנים המחמירים של כיבוי אש.
כשמדברים על רכיבי הרכב, אחד המרכיבים המרכזיים אשר עלינו להתייחס אליהם הינו הסרן. במובן הרכבני, הסרן הוא ציר או מערכת צירים העוברת לרוחב הרכב, ומיועדת לתמוך בגלגלים. מערכת זו היא חיונית לפעולה תקינה של הרכב ולשמירה על יציבות, כיוון והתנהגות ראויה בכביש.
דגם ותכנון הסרן משתנים בין רכבים בהתאם לתקנים ולצורת השימוש המיועדת. ישנם סרנים פשוטים הנמצאים בתחתית הרכב וסרנים מורכבים יותר כוללים מערכות בלמים ומתלים מתקדמות.
הבנת תפקוד הסרן מאפשרת לנהגים להיות ערניים למצבים שבהם יש ביטוי לבעיות אפשריות, כמו רעשים חריקים מכיוון הגלגלים, תחושות רטט או חוסר יציבות בהגה. איתור ותיקון תקלות בסרן יכול למנוע בעיות חמורות יותר בשל חוסר תפקודם של גלגלים או מערכות נלוות.
האם ישנם זמנים בהם ניתן להוריד יד אחת מההגה בעת הנהיגה? שאלה זו מעוררת עניין רב ונוגעת להכרה בצורך לתמרונים מסוימים במהלך הנסיעה בכבישים. הכלל הבסיסי קובע כי על הנהג להחזיק בהגה בשתי ידיים בכל עת ליציבות מקסימלית ושליטה על הרכב.
עם זאת, ישנן סיטואציות בהן הורדת יד אחת היא הכרחית עבור תפעול הרכב, כמו בעת החלפת הילוכים ברכבים עם תיבת הילוכים ידנית. פעולה זו מצריכה פעולה ידנית כדי להעביר את ההילוך הרצוי בתיבות מהן זו, בלי לשחרר את היד מההגה למשך זמן ממושך כדי לא לאבד שליטה על הרכב.
על הנהגים לוודא כי הם מחזיקים בצורה איתנה וברורה בהגה בזמן שאחת הידיים משמשת להחלפה או לפעולה אחרת הכרחית, תוך נקיטת זהירות וניסיון להחזיר את היד להגה מהר ככל הניתן.
כאשר מדובר בהסעת נוסעים בזוטובוס, ישנה חשיבות רבה למספר הנוסעים המאושרים על פי החוק. המספר המרבי של הנוסעים שמורשה להסיע נהג בזוטובוס מוגדר בבירור ברישיון הרכב, אך הוא אינו יכול להיות יותר מעשרה נוסעים.
הגדרה זו נועדה להבטיח כי הנהג אוחז בשליטה מלאה על הרכב, וגודל קיבולת הנוסעים נשמר לפי התקנות המוגדרות בחוק. הסעה מעבר למספר המאושר עלולה להעמיס על הרכב, ולפגוע ביציבות ובביצועים הבטיחותיים. מספר הנוסעים המותר מהווה מגבלת בטיחות שנועדה להגן על הנוסעים ולהבטיח תנאי נסיעה אופטימליים לכולם.
חשוב גם לציין כי חריגה מהמספר המותר עלולה להוביל לקנסות ולאמצעים משפטיים כנגד הנהג, ולכן על הנהגים לוודא תמיד שהם מכירים ומבינים את המגבלות הקבועות ברישיון הרכב.