חוקי התנועה

נהיגה תקינה דורשת מהנהג להיות קשוב לסימנים בדרך ולהתאים את הנסיעה למידע המתעדכן בכל רגע. פעולה נתונה כמעבר לנתיב ימני סמוך מתבצעת במצבים שבהם מומלץ או נדרש לשמור על נתיב הנסיעה הצפוי באופן המיטבי לתנאי הדרך.

המעבר לנתיב הימני עשוי להיות תואם לתכנית הנסיעה, במיוחד כשמגיעים לצומת או להתפצלות בדרך ולעיתים אף בעקבות שילוט מכוון. על הנהג גם להיות זהיר כאשר הוא עובר נתיב: לבחון את התנאים לרבות הימצאות כלי רכב אחרים, ולוודא שהמעבר חלק.

שמירה על מקום בטווח הראייה, יחד עם התחשבות מהירה בתנאים על הכביש, תעניק ביטחון וברירת נתיב נכונה לנוהג וליתר הנהגים. ניצול יכולות הנהיגה וההבנה הנכונה של סביבת הכביש מציעה לכל נהג את האפשרות לנווט בבטחה ולהגיע ליעדם בשלום.

"נוהג חדש", הוא אדם שקיבל את רישיון הנהיגה שלו לראשונה והוא מחויב למלווה בזמן נסיעה ברכב נוסעים פרטי. החובה למלווה חלה על כל מי שקיבל לראשונה רישיון נהיגה ברכב נוסעים פרטי (קטגוריית B) או במשא קל (קטגוריה C1).

תקופת ליווי לאחר קבלת רישיון הנהיגה היא שלב קריטי בחינוך לנהיגה בטוחה. היא נועדה להקנות נהגים חדשים עם הנחיות והדרכה מעשית בזמן נסיעה על ידי נהג מנוסה. המלווה עוזר לנהג החדש ללמוד טכניקות נהיגה בטוחה, להיות מודע לסביבה המיידית ולתנאי הדרך, וכן לשמור על כללי הנהיגה.

מלווה יכול להיות כל אדם שהחזיק ברישיון נהיגה מתאים במשך תקופה ארוכה יותר מהמיועדת בחוק ונחשב בעל ניסיון נהיגה משמעותי. הנהג המלווה תורם מהידע והניסיון שלו ומסייע להדריך את הנהג החדש בהבנה עמוקה של סיטואציות נהיגה שונות, בפרשנות נכונה של תמרורים ושלטי דרכים ובשיפור מיומנויות הבחנה ותגובה.

תקופת של שניים עשר חודשי ליווי מחולקת לשני חלקים: בשלושה החודשים הראשונים יש חובת ליווי מלאה הן ביום והן בלילה. בשלושת החודשים הנוספים הליווי נדרש רק בנסיעות לילה. כך, הנהג יכול להתאמן בנהיגה בתנאי תנועה שונים וזמני הדרך משתנים, מה שמחדד את המיומנויות הנדרשות לעבור בשלום את השלב המאתגר הזה בהכשרה לנהיגה עצמאית.

כאשר מדובר בצומת ללא תמרור המורה אחרת, תמיד יש לתת זכות קדימה לרכב הבא מולנו כאשר אנו מבקשים לפנות שמאלה. הבסיס לחוק זה מסתמך על העובדה שרכב העובר בצורה ישירה את הצומת נמצא במצב בטיחותי טוב יותר להמשך התנועה מאשר רכב המבצע פניה.

נתינת זכות קדימה לרכב המגיע ממול בעת פניה שמאלה חשובה במיוחד שכן היא נועדה למנוע את מצבי הסיכון שבהם הנהגים עשויים להיכנס לצומת מבלי לראות אחד את השני בצורה ברורה, דבר שעלול להוביל לתאונה.

על הנהג לוודא שרכב הבא ממול סיים לעבור את הצומת לפני שהוא מתחיל את הפניה שמאלה. חוקים אלה נמצאים בבסיס הנהיגה הבטוחה ומסייעים בשמירה על סדר בכבישים ובמניעת תאונות.

זכרו: הקפדה על זכות קדימה היא לא רק חובה חוקית אלא גם חלק חשוב מתרבות נהיגה בטוחה.

הרכב שאתם נוהגים תמיד נדרש להקפיד על מתן זכות קדימה בכביש על פי החוק והכללים המסדירים זאת. הקפדה על זכות קדימה לרוכבי אופניים היא חלק חשוב במניעת תאונות דרכים, במיוחד כאשר הם מגיעים מצד ימין שלך.

מכיוון שרוכבי אופניים הם חלק אינטגרלי מהתעבורה העירונית, חיוני לשים לב ולציית לכללים אלו. סיבה נוספת לכך היא שפחות מוחשיים מסוכנים יותר במקרה של תאונה, והתנגשויות בהם עלולות לגרום לפציעות חמורות.

הנהג צריך להיות מודע לסביבתו ובעל יכולת לזהות כלי רכב אחרים במרחב התנועה, כולל רוכבי האופניים, כדי לאפשר נסיעה בטוחה יותר. יש לוודא שאין הפרעה לתנועתם ולהקפיד על מרחק בטוח מהם בדרכים ובצמתים עירוניים או בינעירוניים.

שמירה על מרחק והכרת זכות קדימה תורמת רבות לבטיחות בדרכים ויסועה לרוכבי אופניים לנסוע בצורה בטוחה יותר. נהגים שמקיימים את הכללים עוזרים להעלאת רמת הביטחון של הולכי הרגל ורוכבי האופניים בכבישים.

אחד מהנושאים החשובים ביותר בהקשר לנהיגה בטוחה הוא היכולת לזהות נהג שיכור ולמנוע ממנו לנהוג. החוק מגדיר באופן חד משמעי כי נהג יהיה נחשב לשיכור במידה וריכוז האלכוהול בדמו עולה על המידה הקבועה. זה קובע גבולות ברורים למניעת נהיגה תחת השפעת אלכוהול.

נושא זה מומחש בעזרתה של מערכת חוקים מתקדמת שמטרתה העיקרית היא לקדם את הבטיחות בכבישים ולהפחית את הסיכוי לתאונות דרכים כתוצאה מנהיגה תחת השפעה. ריכוז האלכוהול המותר עבור נהגים נמדד באמצעות בדיקות נשיפה או בדיקות דם ישירות.

היתרון בסטנדרט אחיד זה הינו היכולת לקחת החלטות חשובות על סמך הנתונים העדכניים שמספקות הבדיקות, כך שמי שאינו עומד בתקן אינו מורשה לנהוג. יתר על כן, החוק מבהיר שמי שנמצא מעל גבול האלכוהול הנדרש ייחשב לשיכור גם אם לא ביצע עבירה אחרת.

המודעות להשלכות נהיגה בשכרות וההקפדה על חוקים אלו עלולות להציל חיים, לשפר את בטיחות התנועה הציבורית ולהפחית את הסיכוי לתאונות קשות. לכן, חשוב מאד לנהוג באחריות ולציית לחוקי האלכוהול והנהיגה במלואם.

עקיפות יכולות להיות מסוכנות אם לא נוהגים בזהירות ובתכנון נכון. עקיפה אחת של שני כלי רכב בבת אחת צריכה להתבצע רק כאשר אין איסור עקיפה וכאשר התנאים מאפשרים להשלים את העקיפה בצורה בטוחה.

נהגים חייבים לוודא שיש להם קו ראייה ברור ושהם אינם מפרים את חוקי הכביש. יש לוודא שאין כלי רכב המגיעים ממול ושיש מספיק מרחב להשלים את העקיפה מבלי לסכן את עצמם או אחרים.

כאשר אתם עומדים לעקוף, זכרו כי יש צורך לעבור למהלך נכון בתיבת ההילוכים, לשלוט במהירות בצורה מתאימה ולהיות מוכנים להאט או אפילו לעצור את העקיפה במקרה חירום. עליכם גם לוודא שאין איסורים חוקיים שיכולים להפריע לעקיפה ובכך להבטיח שהכביש פנוי ומאובטח לכל הצדדים.

יישום נכון של כללי הנהיגה בעת עקיפה יכול להפחית את הסיכון למעורבות בתאונה ולשמור על התנהלות שוטפת ובטוחה בדרכים.

נהיגה תחת השפעת סמים או אלכוהול מהווה סיכון חמור לכל משתמשי הדרך ומהווה עבירה פלילית חמורה. השפעות הסמים והאלכוהול על הנהיגה כוללות תפקוד מוטורי ירוד, תגובות מאוחרות, טשטוש שיקול דעת ושיקול דעת מוטעה.

השפעות אלו עשויות לגרום לנהג לתקלות בניהול הרכב, להגברת הסיכון לתאונות, ולהשפעה חמורה על יכולת התגובה למתרחש בכביש. יתרה מכך, השפעות אלו עשויות לבלום את יכולתו של הנהג להשיב למקרי חירום, מה שעלול להביא לתוצאות קטלניות ומסוכנות ביותר בכבישים.

נהיגה תחת השפעת סמים או אלכוהול אינה רק עניין לתקנות, אלא גם עניין מוסרי - הימנעות מהסיכונים האלו שומרת על חיי הנהג, הנוסעים והציבור הרחב.

ביקורת על נהיגה תחת השפעת אלכוהול או סמים יכולה להוביל לאובדן רישיון, קנסות כבדים ואף מאסר. הקפידו על החוק ושמרו על עצמכם ועל הסביבה.

הודעת אי שימוש ברכב, הידועה גם כהורדה מהכביש, היא הנחיה מחמירה האוסרת את תנועתו של הרכב בדרכים ציבוריות. ההחלטה על הורדה מהכביש נעשית כאשר הרכב נמצא לא כשיר לתנועה בטיחותית.

מטרת ההורדה מהכביש היא להבטיח את בטיחותם של המשתמשים בדרך, הן של בעל הרכב והן של הנוסעים והנהגים האחרים. מצבים בהם הרכב עשוי להישלל לשימוש כוללים כשלים במערכות הבטיחות של הרכב, תקלה מכנית חמורה או כל ליקוי אחר המהווה סכנה.

על פי החוק, ניתן לאשר את תנועתו של הרכב רק אם המטרה היא להגיע למוסך הקרוב על פי טופס ההורדה, ובתנאים מסוימים מאוד.

נהגי הרכב מחויבים לעמוד בדרישות התקנה ולבצע את כל התיקונים הנדרשים כדי להשיב את רכבם לכשירות בטיחותית לפני חזרתו לכבישים. אי קיום התנאים שבחוק עלול להוביל לקנסות ולהגבלות נוספות על בעל הרכב.

במערכת הנהיגה המודרנית, נוריות חיווי שתופסות את עינינו על לוח המחוונים יכולות להעיד על בעיות פוטנציאליות קריטיות ברכב. אחת הנורות החשובות ביותר היא זו של מערכת הבלמים. כאשר נורית זו נדלקת, זהו סימן אזהרה מיידי שיש להתייחס אליו ברצינות יתרה.

מערכת הבלמים היא חלק אינטגרלי ממערכות הבטיחות של כל רכב. כאשר מערכת זו אינה פועלת כראוי, יכולת הנהג לשלוט ברכב ולהאט אותו עלולה להיות מוגבלת בצורה משמעותית. בניגוד לכשל במערכת אחרת, תקלות בבלמים יכולות לגרום למצב שבו לא ניתן יהיה לעצור את הרכב בזמן, ולהביא לתאונה.

על כן, כאשר נורית הבקרה של מערכת הבלמים נדלקת, יש לעצור את הנסיעה בהקדם האפשרי במקום בטוח. אין להמשיך בנסיעה עד לתיקון התקלה, אפילו אם הנסיעה אינה נראית מיידית. יש לבדוק את המערכת בליווי בעלי מקצוע מוסמכים ולהתייעץ אם יש צורך בפעולות נוספות לפני חידוש הנסיעה.

הרכבת הבטחון בדרכים היא עניין מרכזי ומשמעותי המחייב את כל משתמשי הדרך. חלק בלתי נפרד ממעטה הבטיחות כלול בשוטר, הניצב לעתים בנקודות קריטיות ומנחה את תנועת כלי הרכב בזמן אמת. חוקי התנועה מכתיבים כי יש להישמע להוראות של שוטרים במדים בכל מצב, ובמיוחד כאשר הם עוסקים בהכוונת התנועה במצבי חירום, תאונות דרכים או אירועים מיוחדים אחרים.

שוטרים מרימים את ידם או עושים שימוש במחוות ובאותות שונים כדי לשלוט במצב התנועה ולהבטיח שהסדר הציבורי יישמר. חובתם היא לאכוף את החוק ולשמור על הבטיחות בדרכים. אם שוטר נתן הוראה מסוימת, יש לנהוג בזהירות יתר ולהבין כי ייתכן כי המידע הזמין לו שונה מזה המתקבל לנהג מהמקומות השונים כמו רמזורים או תמרורים.

יש לשים לב כי אי ציות להוראות שוטר עלול להוביל לא רק לעונשים חוקיים, אלא גם למצבים מסוכנים עבור הנהג ויתר משתמשי הדרך. על כן, פעולה בזהירות וציות להוראות היא הכרחית לשמירה על סדר ובטיחות בדרכים.

זיהום האוויר הוא אמנם נושא סביבתי, אך הוא גם רלוונטי לנהיגה בכבישים. רמות זיהום גבוהות שנפלטות מכלי רכב הן לא רק פגיעה באיכות הסביבה, אלא גם עלולות לפגוע בבריאות הציבור, במיוחד כאשר הן נערמות באזורי חניה או עמידה בפקקים.

לכוחות השיטור יש את הסמכות לוודא שרכבים על הכביש אינם פולטים רמות מזהמות מסוכנות. אם קיימת בעיה במערכת פליטת הגזים של הרכב, שוטר רשאי לעכב את הרכב לצורך בדיקה. פעולה זו נועדה על מנת להבטיח שהרכב עומד בתקנים המחייבים ושאינו גורם לנזק סביבתי בלתי הפיך.

על כל נהג מוטלת האחריות לוודא שהרכב שלו עומד בתקני הפליטה הנדרשים, ומתפקד כראוי. תחזוקה נכונה ותשומת לב מרבית למדדים ובהרכב הפליטה של רכב, הם אקסיומה לשמירה על איכות החיים של כולנו ועל שלום הציבור בכבישים.

רכב פרטי הינו אחד מסוגי הרכב הפופולריים ביותר על הכבישים, ומשום כך ישנן תקנות מהירות ייחודיות לסוגי הדרכים בהן הוא נוסע. אחת הדרכים שבהן מותר לנהוג במהירות של 110 קמ"ש לרכב נוסעים פרטי היא הדרך המהירה. זהו כביש שתוכנן במיוחד לתנועה מהירה, עם מינימום הפרעות ועצירות. לרוב, מדובר בכבישים בעלי מספר נתיבים רבים ללא צמתים תכופות או רמזורים, מה שמאפשר זרימת תנועה חלקה ובטוחה יותר.

המהירות המרבית על דרך מהירה נועדה לשפר את היעילות והבטיחות של התנועה. עם זאת, למרות שהמהירות המרבית המותרת היא גבוהה יותר, יש לשים לב היטב לתנאי הדרך ולמצבים כמו תנאי מזג האוויר, עומס התנועה והמצב הטכני של רכבך. כמו כן, גם על דרכים מהירות יש להיות ערניים לתמרורים ולאותות דרכים שיכולים לשנות את תנאי המהירות המותרת לנוהג ברכב.

מטפה לכיבוי אש הוא מרכיב בטיחותי חיוני שיכול להציל חיים במצב חירום של שריפה ברכב. למרות חשיבותו, החוק אינו מחייב התקנת מטפה בכל סוגי הרכב הקיימים. למעשה, בעלי רכבים פרטיים, טרקטורים, אופנועים ותלת-אופנועים אינם מחויבים בהתקנת מטפה ברכבם. עם זאת, ברכבים אחרים כמו אוטובוסים, משאיות, או כלי רכב שמתוכננים להוביל נוסעים רבים או ציוד רב, מטפה לכיבוי אש הוא חובה.

מטפה יכול לסייע במצבי חירום ולהקטין את נזקי האש לפני הגעת כוחות הכיבוי המקצועיים. מומלץ לדעת כיצד להשתמש במטפה לכיבוי אש ולהבין את חשיבותו ברכב גם אם החוק אינו מחייב זאת. זהו כלי בטיחותי שמסוגל לספק זמן נוסף לפינוי רכב או למזעור נזקים לגבי הנוסעים והסביבה.

מהירות הנסיעה בכלי רכב היא גורם משמעותי המשפיע על הבטיחות בדרכים. באופן כללי, המהירות המרבית המותרת לרכב נוסעים פרטי תלויה בסוג הדרך בה נוהג הרכב. בתוך תחומי העיר, המהירות המרבית המותרת היא 50 קמ"ש. הסיבה להגבלת מהירות זו היא הצפיפות הגבוהה של הולכי רגל וכלי רכב נוספים בסביבה עירונית, הדורשת אגירת אנרגיה רבה יותר וזמן תגובה טוב יותר לבלמים.

בדרך שאינה עירונית, בה התנועה פחות צפופה והנתיבים רחבים יותר, רכב פרטי רשאי לנסוע במהירות עד 80 קמ"ש. על נהג להכיר ולהבחין בין סוגי הדרכים כדי לנהוג בבטיחות, תוך ששימת לב הנדרשת לתמרורים שמורים אחרת באזורים מסוימים. בטיחות היא דבר בסיסי בנהיגה והגבלת המהירות חשובה לשמירה על חיי אדם.

נהלי החנייה הם חלק בלתי נפרד מהבטיחות והסדר בכבישים, והתייחסות למיקום התקנת מעקות בטיחות להולכי רגל היא חלק מהותי מכך. חנייה ליד מעקות בטיחות שנועדו להולכי רגל הינה אסורה, אלא אם כן קיים תמרור ברור שמתיר זאת. זאת בשל הבטיחות של הולכי הרגל, שבהם יש להתחשב קודם כל.

מעקות בטיחות נועדו להגן על הולכי רגל מפני כלי רכב ובכך לספק מעבר בטוח לאנשים העושים שימוש במדרכה או חוצים את הכביש. כאשר רכב חונה בצמוד למעקה זה, הוא עלול להינזק ולאבד את יעילותו כסוג של הגנה על הולכי הרגל.

לכן, על הנהגים להיות מודעים לכך שחנייה לא ראויה עלולה להוביל לעיכובים בתנועה ואף לסיכון בטיחותי למשתמשי הדרך האחרים. כמו כן, הפרת כללי החנייה עלולה להניב קנסות ואף להוביל להסרת הרכב מהמקום על ידי הרשויות המקומיות. חשוב להיות ערניים לתמרורים המוצבים ולהחנות בהתאם להוראות אותן הם מציבים. התנהגות זו לא רק שומרת על בטיחות, אלא גם תורמת לשמירת סדרי התנועה בערים.

בנהיגה בדרך ציבורית ישנה חובה משפטית ומוסרית לשמור על כללי הזכות קדימה, וזאת כדי להבטיח זרימת תנועה חלקה ובטיחותית. אף במקרים שהזכות אינה ברורה באופן מיידי, כמו בעת חציית כיכר או צומת עם מספר נתיבים, יש להפעיל עיקרון הבטיחות ולוודא שכולם מקבלים את הזכות לנוע בבטחה.

כאשר מדובר ברכב, יש לתת זכות קדימה לרוכב האופנוע ורוכב האופניים. עיקרון זה מבוסס על החשיבות שבמתן זכות קדימה לכלים דו גלגליים, שמאופיינים ביכולת תמרון גבוהה אך גם בפגיעות בתחומים בטיחותיים. כאשר ניתנת עדיפות לכלים הקטנים יותר, אנו מפחיתים את הסיכון לתאונות ויוצרים סביבה נהיגה טובה יותר עבור כל המשתמשים.

נהג חייב להיות ער ומתחשב, ולוודא שהוא מפנה את הדרך לאלו הזקוקים לכך, תוך שמירה על קשב מלא לסביבה ולאותות תנועה אחרים. חינוך להרגלי נהיגה כאלו מקנה תחושת אחריות והכרה בחשיבות הקיום המשותף על הכביש.

כביש חד-סטרי הוא כביש ייחודי שתנועת כלי הרכב בו מותרת לכיוון אחד בלבד. כלומר, כל התנועה בכביש זה מתרחשת באותו כיוון, מה שמפשט את הזרימה ומונע התנגשויות בין רכבים הנעים בכיוונים שונים. אחת התועלות המרכזיות של כבישים חד-סטריים היא ההפחתה בעומס ובסיכונים הכרוכים בזרימת תנועה דו-סטרית.

כבישים חד-סטריים נפוצים בעיקר בערים צפופות, שם ניצול מרבי של זכות הדרך הכרחי לתנועה יעילה. כאשר נוהגים בכביש חד-סטרי, חשוב ביותר לציית לתמרורים ולהיות ערים לפניות נהדרות וזכויות מוזרות, משום שהעלמות מפרטים אלו יכולה להסתיים בטעות בכניסה לנתיב נגד הכיוון המותר.

בנוסף, חשיבות הבנת תפקוד הכבישים החד-סטריים נעוצה בכך שהם ממלאים תפקיד חשוב בניהול התנועה בערים הגדולות ובריכוזים מאוכלסים, כאשר ההתמצאות בהם היא חלק בלתי נפרד ממערכת הנהיגה. לימוד נכון של תמרורי ההכוונה וההוראות יסייע בהגברת הבטיחות וברמה האישית, ויקנה לך את היכולת להשתמש בתשתית הזו בצורה יעילה ובטוחה.

נהיגה בכביש חד סטרי מעלה את השאלה לגבי אופי המעבר סביב מכשולים כגון מבנים, עמודים או שטחים סגורים. הכי נכון במקרה כזה להקשיב להוראות שמוקנות על ידי תמרורים שהוצבו באזור. כאשר אין הכוונה ספציפית, הנסיעה יכולה להתבצע משני הצדדים: הימני או השמאלי של המכשול. אפשרות זו מאפשרת גמישות בהתאמת אפיקי התנועה בהתאם לעומסי התנועה או לצרכים של משתמשי הכביש.

עם זאת, לפני ביצוע מעקף כזה, יש לנקוט באמצעי זהירות מגדרים ולהבטיח כי הדרך פנויה וכי אין כל איום על הולכי רגל או כלי רכב אחרים שיכולים להתקרב מאחורי המכשול.

במקרים בהם יש תמרור שסימן את כיוון המעבר המותר, יש לציית לו כדי למנוע אי הבנות או סכנות. הבנה נכונה של הסימנים והמצב הכללי בכביש היא חיונית לנהיגה בטוחה.

האיסור להחנות רכב בסמוך למעבר חציה הוא כלל קריטי שנועד לשמור על בטיחות הולכי הרגל ועוברי האורח. תחום של 12 מטרים לפני מעבר חצייה נועד לאפשר מרחב ראייה מספיק הן לנהגים המגיעים למעבר והן להולכי הרגל. חניית רכבים קרובה מדי עשויה להפריע לתנודעת הנהגים, לטשטש את זמני התגובה ולחשוף הולכי רגל לסכנות.

באזורי חנייה עירוניים ואזורי מסחר, מקומות חנייה כאלה מסומנים בצורה ברורה אך לעיתים חריגה מתקנים אלו עלולה להביא לקנסות ומעמדות קליטה לא צפויות.

נהיגה אחראית כוללת את הקפדה על שמירת תקנות אלו ולוודא שהמקום שאתה מחנה את הרכב שלך בו אינו מפריע לתנודעת הנהגים או מעמיד בסיכון הולכי רגל בדרכם. גיוס מודעות לחניות מוסדרות היא חלק מיצירת מערכת תנועה כללית שכוללת את כל מי שמשתמש בצירים הקיימים בשכיחות רבה סביב מעברי החציה.

התקרבות למעבר חצייה להולכי רגל דורשת מן הנהג תשומת לב מיוחדת והתנהגות אחראית. בתקריב לרחוב החוצה הולכים או לכזאת הסבירה כמעבר חצייה, הנהג חייב להפסיק את עוקפות ואפילו לנסות שלא לעקוף כלי רכב אחרים באותם מקטעים.

הפסיקה החשובה על אי-עקיפה במעבר חצייה נובעת מהשאיפה למנוע הזקות והפרעות להולכי רגל החוצים את הכביש. כאשר רכב עוקף אחרים, הוא עשוי להחמיץ הולכי רגל שנמצאים במסלולים חוצים שהם מעבר להרים.

בנוסף, החברות האחראיות שהולכי רגל לא יגיעו לפרטים קיימים המכים, הכמוה להסתיע איתם במספר פעולות מצד אחרים, המסבות למתן נסיעה בטוחה יותר לכולם.

בהווי אישי, תשתיות ורגשות הקשר הגדולות הקרובים נאבקים להשתפר להיות נהיגה רחבה בבטיחות לבד, להעניק בכוח התקרבות ונקודת אחרים.