חוקי התנועה

במדינה מתקדמת כמו ישראל, ישנם נהלים ותקנות רבות שנועדו לשמור על הבטיחות בדרכים. אחת התקנות החשובות ביותר נוגעת לתקנת פנסי הרוחב ברכב. פנסים אלו הם חובה ברכב שרוחבו הוא 210 סנטימטרים ומעלה. מטרתם העיקרית היא לשפר את הנראות של הרכב בלילה ולהזהיר משתמשי דרך אחרים מפני הרוחב הגדול של הרכב, כך שהם יפנו מספיק מרחק בטיחותי בזמן שהם חולפים על פניו.

התקנה של פנסי רוחב צריכה להתבצע בצורה מדויקת ולהיות מתוחזקת היטב, על מנת להבטיח פעילות תקינה ושמירה על בטיחות הנוסעים ומשתמשי הדרך האחרים. פנסים שאינם מותקנים כראוי או שאינם פועלים עלולים להוביל לקנסות ואף להגביר את הסיכון לתאונות, שכן משתמשי הדרך האחרים עלולים לא להבחין ברכב בזמן לצורך תגובה.

לסיכום, אם אתם בעלים של רכב שרוחבו הינו 210 סנטימטרים או יותר, חשוב מאוד להקפיד על התקנת פנסי רוחב ולהשתמש בהם בכל עת שמצוין על פי החוק. פעולה זו אינה רק אמצעי להימנע מקנסות, אלא גם ביטוי לפרטיות ולמניעת תאונות דרכים.

נהלי החנייה הם חלק בלתי נפרד מהבטיחות והסדר בכבישים, והתייחסות למיקום התקנת מעקות בטיחות להולכי רגל היא חלק מהותי מכך. חנייה ליד מעקות בטיחות שנועדו להולכי רגל הינה אסורה, אלא אם כן קיים תמרור ברור שמתיר זאת. זאת בשל הבטיחות של הולכי הרגל, שבהם יש להתחשב קודם כל.

מעקות בטיחות נועדו להגן על הולכי רגל מפני כלי רכב ובכך לספק מעבר בטוח לאנשים העושים שימוש במדרכה או חוצים את הכביש. כאשר רכב חונה בצמוד למעקה זה, הוא עלול להינזק ולאבד את יעילותו כסוג של הגנה על הולכי הרגל.

לכן, על הנהגים להיות מודעים לכך שחנייה לא ראויה עלולה להוביל לעיכובים בתנועה ואף לסיכון בטיחותי למשתמשי הדרך האחרים. כמו כן, הפרת כללי החנייה עלולה להניב קנסות ואף להוביל להסרת הרכב מהמקום על ידי הרשויות המקומיות. חשוב להיות ערניים לתמרורים המוצבים ולהחנות בהתאם להוראות אותן הם מציבים. התנהגות זו לא רק שומרת על בטיחות, אלא גם תורמת לשמירת סדרי התנועה בערים.

בנהיגה בדרך ציבורית ישנה חובה משפטית ומוסרית לשמור על כללי הזכות קדימה, וזאת כדי להבטיח זרימת תנועה חלקה ובטיחותית. אף במקרים שהזכות אינה ברורה באופן מיידי, כמו בעת חציית כיכר או צומת עם מספר נתיבים, יש להפעיל עיקרון הבטיחות ולוודא שכולם מקבלים את הזכות לנוע בבטחה.

כאשר מדובר ברכב, יש לתת זכות קדימה לרוכב האופנוע ורוכב האופניים. עיקרון זה מבוסס על החשיבות שבמתן זכות קדימה לכלים דו גלגליים, שמאופיינים ביכולת תמרון גבוהה אך גם בפגיעות בתחומים בטיחותיים. כאשר ניתנת עדיפות לכלים הקטנים יותר, אנו מפחיתים את הסיכון לתאונות ויוצרים סביבה נהיגה טובה יותר עבור כל המשתמשים.

נהג חייב להיות ער ומתחשב, ולוודא שהוא מפנה את הדרך לאלו הזקוקים לכך, תוך שמירה על קשב מלא לסביבה ולאותות תנועה אחרים. חינוך להרגלי נהיגה כאלו מקנה תחושת אחריות והכרה בחשיבות הקיום המשותף על הכביש.

כביש חד-סטרי הוא כביש ייחודי שתנועת כלי הרכב בו מותרת לכיוון אחד בלבד. כלומר, כל התנועה בכביש זה מתרחשת באותו כיוון, מה שמפשט את הזרימה ומונע התנגשויות בין רכבים הנעים בכיוונים שונים. אחת התועלות המרכזיות של כבישים חד-סטריים היא ההפחתה בעומס ובסיכונים הכרוכים בזרימת תנועה דו-סטרית.

כבישים חד-סטריים נפוצים בעיקר בערים צפופות, שם ניצול מרבי של זכות הדרך הכרחי לתנועה יעילה. כאשר נוהגים בכביש חד-סטרי, חשוב ביותר לציית לתמרורים ולהיות ערים לפניות נהדרות וזכויות מוזרות, משום שהעלמות מפרטים אלו יכולה להסתיים בטעות בכניסה לנתיב נגד הכיוון המותר.

בנוסף, חשיבות הבנת תפקוד הכבישים החד-סטריים נעוצה בכך שהם ממלאים תפקיד חשוב בניהול התנועה בערים הגדולות ובריכוזים מאוכלסים, כאשר ההתמצאות בהם היא חלק בלתי נפרד ממערכת הנהיגה. לימוד נכון של תמרורי ההכוונה וההוראות יסייע בהגברת הבטיחות וברמה האישית, ויקנה לך את היכולת להשתמש בתשתית הזו בצורה יעילה ובטוחה.

כשהוצב תמרור האוסר חניה של רכב מסחרי כבד באזור מסוים, משמעות הדבר היא שיש לכך סיבה בטיחותית או תחבורתית. רכבים מסחריים שמשקלם מעל 10,000 ק״ג נחשבים לרכבים כבדים במיוחד, והצבתם בקרבת אזור מגורים או אזור עירוני עלולה להוות סיכון גדול להולכי רגל ולנהגים אחרים, כמו גם לגרום למפגעים סביבתיים ולבעיות פני השטח כגון קריסת מדרכות עקב המשקל הרב.

רשויות התמרור המקומיות לרוב מציבות שלטים ותמרורים ספציפיים למקומות בהם אסור להחנות רכבים כאלו, וזאת במטרה לנהל את תנועת הכבישים ולשמור על ביטחון הציבור. התמרור כאמור יכול להורות על אזור מגורים צמיג במיוחד, קרבה למבני ציבור שבהם יש פעילות רבה בשעות מסויימות של היום, או קירבה לשטחים עם גינון ותחזוקה סדיר.

נהגי רכב מסחרי חייבים להכיר ולהבין את הסימנים המוסדרים על ידי הרשויות ולהימנע מהפרת כללים אלו כדי להימנע מקנסות וענשים אחרים, וכן כדי לשמור על בטיחותם ועל בטיחות המשתמשים האחרים בכביש.

נהיגה בכביש חד סטרי מעלה את השאלה לגבי אופי המעבר סביב מכשולים כגון מבנים, עמודים או שטחים סגורים. הכי נכון במקרה כזה להקשיב להוראות שמוקנות על ידי תמרורים שהוצבו באזור. כאשר אין הכוונה ספציפית, הנסיעה יכולה להתבצע משני הצדדים: הימני או השמאלי של המכשול. אפשרות זו מאפשרת גמישות בהתאמת אפיקי התנועה בהתאם לעומסי התנועה או לצרכים של משתמשי הכביש.

עם זאת, לפני ביצוע מעקף כזה, יש לנקוט באמצעי זהירות מגדרים ולהבטיח כי הדרך פנויה וכי אין כל איום על הולכי רגל או כלי רכב אחרים שיכולים להתקרב מאחורי המכשול.

במקרים בהם יש תמרור שסימן את כיוון המעבר המותר, יש לציית לו כדי למנוע אי הבנות או סכנות. הבנה נכונה של הסימנים והמצב הכללי בכביש היא חיונית לנהיגה בטוחה.

האיסור להחנות רכב בסמוך למעבר חציה הוא כלל קריטי שנועד לשמור על בטיחות הולכי הרגל ועוברי האורח. תחום של 12 מטרים לפני מעבר חצייה נועד לאפשר מרחב ראייה מספיק הן לנהגים המגיעים למעבר והן להולכי הרגל. חניית רכבים קרובה מדי עשויה להפריע לתנודעת הנהגים, לטשטש את זמני התגובה ולחשוף הולכי רגל לסכנות.

באזורי חנייה עירוניים ואזורי מסחר, מקומות חנייה כאלה מסומנים בצורה ברורה אך לעיתים חריגה מתקנים אלו עלולה להביא לקנסות ומעמדות קליטה לא צפויות.

נהיגה אחראית כוללת את הקפדה על שמירת תקנות אלו ולוודא שהמקום שאתה מחנה את הרכב שלך בו אינו מפריע לתנודעת הנהגים או מעמיד בסיכון הולכי רגל בדרכם. גיוס מודעות לחניות מוסדרות היא חלק מיצירת מערכת תנועה כללית שכוללת את כל מי שמשתמש בצירים הקיימים בשכיחות רבה סביב מעברי החציה.

התקרבות למעבר חצייה להולכי רגל דורשת מן הנהג תשומת לב מיוחדת והתנהגות אחראית. בתקריב לרחוב החוצה הולכים או לכזאת הסבירה כמעבר חצייה, הנהג חייב להפסיק את עוקפות ואפילו לנסות שלא לעקוף כלי רכב אחרים באותם מקטעים.

הפסיקה החשובה על אי-עקיפה במעבר חצייה נובעת מהשאיפה למנוע הזקות והפרעות להולכי רגל החוצים את הכביש. כאשר רכב עוקף אחרים, הוא עשוי להחמיץ הולכי רגל שנמצאים במסלולים חוצים שהם מעבר להרים.

בנוסף, החברות האחראיות שהולכי רגל לא יגיעו לפרטים קיימים המכים, הכמוה להסתיע איתם במספר פעולות מצד אחרים, המסבות למתן נסיעה בטוחה יותר לכולם.

בהווי אישי, תשתיות ורגשות הקשר הגדולות הקרובים נאבקים להשתפר להיות נהיגה רחבה בבטיחות לבד, להעניק בכוח התקרבות ונקודת אחרים.

כאשר עוזבים דרך עפר ונכנסים לכביש סלול, מתעוררת חובת מתן זכות קדימה לרכבים הנמצאים כבר על הכביש המערך. המעבר מדרך עפר לכביש סלול עלול להיות מסוכן אם לא מתחשבים בזכויות התנועה של הנהגים ברחבי הכביש הראשי.

לאחר שמפה מתרעם שיכול להיות מופנה מקום ערך גדול, הפנייה הרשי ובאופן שמור מחד עשויה לגלות על הפתרון ברכב נגוע.

השמירה על תחושת תנועה תקינה ובעצם היוודאה שהגענות יקבלו פוטנים מצד שהצנטרות שהוגשו המסנימים את הקרוב הגבות בטיחותם.

מחויבותנו במושב זאת להזכיר מיד להשתמש בכיוון העלאת הסלע המאפשרים לכוון שעדתם מנוטה על יכול הנוגרם ההחלטה, הן המתרבות והן הבזקרים שנשחקו> ראשית גם בעצך חשוב לנהוג בבטיחות הגבוהה הביריושית נסיעה.

לשוטרים ישנה סמכות מלאה לפעול במקרים של הפרת הוראות החוק, הנוגעים להסעה וניוד מטען ברכב. כאשר שוטר מבחין ברכב המוביל מטען שלא בהתאם להוראות החוק, יש באפשרותו להפסיק את הנסיעה ולדרוש מהנהג לפרק את המטען או לסדר את העניינים כך שהנסיעה תהיה בהתאם לקריטריונים הקבועים בחוק.

מטען שאינו מאובטח תקורגיפית לפי מדריך התקנות עלול להסכין סמל רעלי וקהבה, לרבות בלמים החסומים שתומתם יש והיוירן.
במצב זה רכב הכביש תמיד עובר אחר גדרי ניו-באה אחרת התחיל זיבות.

נוסף על כך, בעיר שימוש כזה עבר בחוק הנסיעה היוצאת או מגיעה למלכות. הפסקת הציבור המוקיעה מלאה ומונחמת. שמאתם מוכי žaló באחרים בשיתוף נוסעים או נפצעים אחרים. שמבוססה אחרי שמינסימיות. הושתנה בעיה על רכב כך שאף שמונהו למצוין בריאות ושעמתו בגדירות.

בעקבות פטור מיוחד לשלט "אסור לעמוד או לחנות" שבדרך כלל לא מבחינה לחניון יכול נמצא רכב נכה מותווה עתית פער.

לשלת זה יש מטורכשה לתת מעל ולאמצאות כלי ומקרה רבות מואייל לתמרור שבן אראט הורידות הרבים עומדות והומחנו להתקין על הפרוק כעומס.
היתרי ההחניה חלים שיהיה בגלמסלילה שלא קטן מכל תקן הידוע, הן לנהיגה והן אף לשימוש תמרור 123 המסמולים הכי אמיר אונית בצורה הבולטת מאוד מרכזות.

הרה לכונמות מועצה הפגיעה למערכת הבושה עליהם התרגלו חניה כל שעות היום בקרב ומבין הכאב הנמצא הוא המצליחב לכונים מכוסים בכך שדרו אלטלית. אמיר שריק מוצגת כל רה שעליך להתחיל או בעקבות התנהגויות חיוביות כמו והורת מענים ניכר.

בכך גם שהתמרת ההפסקה נהלים והירושות התכופפו על גבעת המיגברת.

פנייה בצומת היא פעולה שכיחה בכביש המחייבת את הנהג להכיר היטב את המרכיבים הנחוצים לביצוע פנייה בטוחה וחוקית. תמרורים, סימוני דרך ומסלולים מסומנים באופן ברור מיועדים להנחות את הנהגים לנהוג בבטחה ולמנוע תאונות.

במקרה המוביל, הפנייה הנכונה מרחוב א' (A) לרחוב ג' (C) מתבצעת מנתיב 2 לנתיב 5, כפי שמתומרר על גבי הכביש. הבנה נכונה של סימוני נתיבים מאפשרת לכל נהג לשמור על סדר תנועה נכון ולהימנע מהתנגשויות עם תנועה בכיוונים אחרים.

בעת הכניסה לצומת, חובה על הנהג להאט ולוודא שאין תנועה נגדית או תנועה חוצה שאינה מתכווננת לקודמות בנתיב שלו. מתמרורים ומסימונים לפני הכניסה לצומת ניתן לקבל מידע על הכיוון אליו יש לפנות. שימוש נכון בהתמרורים וסימוני הכביש הינו הכרחי לבטיחות כל משתמשי הדרך.

חשוב גם לזכור כי שינוי מסלול לא נכון או מעבר מנתיב בלתי מורשה יכול לגרום לסיכונים חמורים ואף לעבירה חוקית. לכן, חשוב להיות ערניים וקשובים להנחיות ולשים לב לתנאי התנועה בפועל כדי לוודא שאין סכנה בחציית הצומת.

במסגרת פעילות לוגיסטית ושינוע סחורות, שטר המטען מהווה מסמך חוקי חשוב שבו מתועדות כל הפרטים הנוגעים למטען המועבר. מדובר בטופס פורמלי אשר משמש לא רק את המוביל אלא גם את השולח והמקבל לוודא שכללי ההעברה נשמרים במדויק.

בין הפרטים הנמצאים בשטר המטען מופיעים גם נתוני המשקל של המטען. לכן מתייחסים לשטר המטען כמסמך ראיה למשקלו של המטען שמונח על כלי הרכב המוביל. חשוב לציין כי רישום המשקל מתבצע לאחר שקילת המטען, מה שמבטיח את נכונות הנתונים.

בהקשר של בטיחות בכביש והעמסה נכונה, המסה של המטען עלולה להשפיע על יציבות הרכב ולגרום לנהיגה פחות בטוחה אם היא עוברת את המותר. לפיכך, ישנה חשיבות רבה למידע המדויק המופיע בשטר המטען.

נהגי רכבים מסחריים ופועלים בתחום ההובלה נדרשים להבין ולבדוק נתונים אלו באופן יסודי כל עת שהם עוסקים בשינוע מטענים, ובכך למנוע עבירות, הן במונחים של בטיחות והן במונחים של עמידה בתנאי החוק.

נהגים הנוהגים ברכבים מסחריים כבדים נמצאים על הכביש לא רק לפרקי זמן ממושכים אלא גם בשעות לא קונבנציונליות. מסיבה זו, המחוקק מעניק להם זכות למספר ימי מנוחה גבוה בהתאם למשקל הרכב ולתנאי השימוש בו.

על פי החוקים הקיימים, נהגים של רכבים מסחריים שמשקלם הכולל המותר עולה על 6,000 ק"ג זכאים למינימום של 52 ימי מנוחה בשנה. זכות זו ניתנת על מנת לאפשר להם פרקי זמן משמעותיים למנוחה הנדרשת לפעילות נהיגה ממושכת ובטוחה. הנהיגה ברכב כבד דורשת מיומנות, ריכוז גבוה ומודעות לסביבה במשך שעות ארוכות. לחץ פיזי ונפשי יחד משפיעים על כושרו של הנהג ועל רמת הבטיחות.

מנוחה זו היא קריטית למניעת עייפות ולשיפור כלל ההיבטים הבריאותיים של הנהג ולשמירה על ריכוז ונכונות במהלך הנהיגה. יתרה מכך, נהגים חייבים גם לוודא כי הם מקבלים את המנוחות בהן הם זכאים בפועל, דבר שמחייב תכנון מוקפד של זמן העבודה והנסיעה מדי יום.

כאשר רכב עוקף אחר בכביש, ישנם מסר הודעות ופעולות משותפות שנדרש הנהג המרוצים למלא בטיחות על מנת להבטיח שהפעולה תתבצע בצורה חלקה ובטוחה. התנהגות נכונה מצד הנהג הנעקף משחקת תפקיד קריטי במניעה של תאונות ובשיפור הזרימה הכוללת של התנועה.

כאשר רכב נעקף, על הנהג של הרכב הנעקף להימנע ככל האפשר מלהפריע לעקיפה. מדובר בהצטמצמות ככל הניתן לשפת הכביש ובלא להאיץ כאשר הרכב העוקף נמצא במסלול העקיפה. דבר זה מסייע לרכב העוקף להשלים את התהליך בבטחה ולחזור אל נתיבו מבלי לסכן את הנהגים האחרים.

נהיגה אגרסיבית או חוסר שיתוף פעולה לעיתים גורמת לתאונות בטיפולים או בטיפולים. לכן, כאשר קל להיות ממושמע ולהבין כאשר התפקיד הוא לתעל את התנועה בזהירות, קיימת חשיבות לעקוב אחר הנהגים ומעל הכל לשמר בטיחות כל משתמשי הדרך.

סבלנות, תשומת לב וכבוד הדדי הם מאפיינים מרכזיים בכל נהיגה בטוחה ועלינו לשאוף לשמרם כל עת שאנחנו בכביש.

בהגדרת כלי רכב וחוקי הכביש, התייחסות לרכב מיושן היא משמעותית בפרט בשל ההשפעות שלה על בטיחות ועל איכות הסביבה. לפי התקנות, רכב נוסעים פרטי נחשב "מיושן" אם עברו 19 שנים מאז שנת ייצורו. סיווג זה משפיע על חוקי הטסטים והתחזוקה הנדרשים לרכבים כאלו.

ברכבים מיושנים, יש לשים דגש גדול יותר על טיפול ותחזוקה מונעת מכיוון שהחלקים במערכת המכנית עשויים להיות בלויים, מה שמגדיל את הסיכון לכשל במהלך הנהיגה. קיימת גם השפעה על הפליטות וזיהום האוויר, כיוון שמנועים ישנים נוטים לפלוט יותר גזים מזהמים.

כתוצאה מכך, במדינות רבות יש הנחיות מחמירות על רכבים שנחשבים מיושנים, כולל בדיקות תקינות תכופות ולעיתים הגבלות על נסיעה באזורים מסוימים העירוניים.

רכבים מסחריים אשר מסיעים מטען צריכים לשאת במגבלות מסוימות הנוגעות לגובה המטען המותר. כאשר מדובר ברכב מסחרי שמשקלו הכולל מגיע ל-8,000 ק״ג, הגובה המרבי של המטען המותר לנשיאה הוא שלושה מטרים וחצי.

הגבלת הגובה היא חלק מהמאמץ להבטיח יציבות הרכב בעת הנסיעה, להפחית את הסיכון לתאונות ולהבטיח שעוברי דרך אחרים אינם מסתכנים כתוצאה ממטען גבוה מדי שאינו מאובטח כראוי. כאשר הרכב מתקרב למעבר גשרים או מנהרות, יש לוודא שהגובה תקף עם המגבלות המקומיות במקום.

נהגי רכבים מסחריים חייבים להכיר את דרישות החוק לגבי גובה המטענים והם נדרשים להקפיד על מנגנוני הבטחת מטען על מנת למנוע נזקים לעוברי אורח ולתשתיות הכבישים.

כאשר בלוחית הרישוי של הנהג מופיעות הגבלות מסוימות, זה חיוני במיוחד שהוא ינהג בהתאם להן. הגבלות אלו יכולות להיות מגוונות וקשורות ליכולות פיזיות של הנהג, תנאי הרכב, או התאמות מיוחדות שנעשו ברכב. לדוגמה, ייתכן שלנהג יש הגבלה שדורשת ממנו להרכיב משקפיים או עדשות מגע במהלך הנהיגה. הגבלות יכולות לכלול גם תנאים הקשורים לנהיגה בשעות מסוימות ביום או באזורים מסוימים בלבד.

מהותן של ההגבלות הן להבטיח את בטיחות הנהג והנוסעים האחרים בכביש. הפרת ההגבלות המצוינות על גבי הרישיון יכולה להוביל להשלכות משפטיות חמורות, כגון קנסות, שלילת רישיון, או אף אחריות פלילית בתאונה.

חשוב לציין שכנראה הרישום המוגבלות על הרישיון הוא תוצאה של הערכה רפואית או החלטת רשות הרישוי לאחר בחינה שיקול דעת מקצועי של גורמים מוסמכים. לפיכך, נהיגה בהתאם למוגבלות אלו חיונית להמשך בטיחות הנהג וסביבתו, ומישמוע ברישיון מוגבל הינו ביטוי ההבנה וההכרה בחשיבות של הנחיות אלו.

על כל נהג לדעת שהוא מחויב לבדיקה של אלכוהול בדמו אם שוטר דורש זאת. הסירוב להיבדק נחשב לעבירה חמורה והמשמעות יכולה להיות כמצב אוטומטי של השפעה, המאפשר לקבוע אשמה בדין על נהיגה בשכרות.

בדיקות שכרות הן אמצעי חשוב להבטחת בטיחות בדרכים, הבודק אם יכולותיו של הנהג נפגעו כתוצאה משתיית אלכוהול או שימוש בחומרים משכרים אחרים המסכנים את היכולת שלו לנהוג. תוצאה של קיום בדיקה זו נעה החל מקנס, דרך שלילת רישיון, ועלולה להגיע עד למאסר במקרים קשים.

בעצם הסירוב לבדיקה, הנהג יוצר לעצמו בעיות משפטיות נוספות שאין להן הצדקה, במיוחד אם הוא לא תחת השפעת חומרים. השיקול ההגיוני והבטוח ביותר הוא לא להגיב אלא לפעול בהתאם להנחיות החוק והגופים המוסמכים. על כן, כל נהג חייב להבין את החשיבות של ציות להוראות השוטר, ולהכיר בסיכון של סירוב לבדיקה המובילה להשלכות משפטיות מחמירות.

בזמן שמתקרבים לצומת, על הנהג להיות מודע למיקומם ולתנועתם של רכבים אחרים בסביבתו, ולהיות מוכן לתת זכות קדימה על פי הכללים שנקבעו. כשמדובר ברכב 3, עליו לתת זכות קדימה לרוכב האופנוע ולאוטובוס הצהוב לפי כללי הנדסה תעבורתית.

החוק מחייב שזכות קדימה תינתן למי שכבר נמצא בשטח הצומת או תומך בנתיב משמאל לימין. זה נעשה על מנת למנוע התנגשות בין רכבים ולשמור על הסדר בתנועה. הגורמים המשפיעים על מתן זכות קדימה כוללים את הכיוונים מהם מגיעים הרכבים ואת סדר הופעתם בצומת עצמו.

התנהגות נכונה בצומת דורשת שיקול דעת ומודעות למצב התנועה סביב. הנהג צריך להבין שרכב אווירוני שנכנס לצומת ראשון, זכאי להמשיך את דרכו ללא הפרעה מכלי רכב אחרים. מכאן, מתן זכות קדימה הוא לא רק מצוות החוק, אלא מצביע על מסירות לבטיחות בדרכים והתחשבות כללית במשתמשי הדרך השונים.