חוקי התנועה

כאשר מתייחסים לשולי הדרך, הדבר מתייחס לאזור לצד כביש שמערכו כפונקציה בטיחותית חשובה. שולי הדרך מציעים מקום מגביל שבו רכבים יכולים לעמוד בבטחה בעת מצב חירום או תקלה מכאנית. למעשה, הדרך נועדה בעיקר למקרי חירום ולא כחניה שגרתית, ומשום כך יש להקפיד על כללי העמידה בה.

באמצעות איור הכולל מספור של חלקי הדרך, כמו זה המתואר בשאלה, נהגים ותלמידים יכולים לזהות את החלקים השונים של הדרך וללמוד על תפקידם. פעולה זו מעודדת נהיגה מדויקת ומודעת יותר למיקום הנכון על הכביש ולידם.

הרעיון המרכזי שבברור של איזור שולי הדרך מתמקד בהבהרת מושגים כגון תחום המיועד לנסיעה בלבד, תחום שאסור בו השהייה או חניה, ואילו תחומים שניתן להשתמש בהם לשעת חירום בלבד. הבנת התחום הזה מפתחת את תובנת הנהג לגבי חשיבות השמירה על דרך פתוחה ובטוחה לכל משתמשי הדרך.

התנהלות נכונה עם אוטובוס בתנאי העיר דורשת הבנה של מקום העצירה המותר. התחנות המיועדות לאוטובוסים נקבעות בהתאם לצרכים תפעוליים ובטיחותיים בכדי לוודא ברמת המיטב את הנוחות ותחושת הבטחון של הנוסעים. עם זאת, שאלות מתעוררות כאשר יש צורך לעצור מחוץ לתחנות הרשמיות, כמו במקרה של הורדת מבקר כרטיסים.

נהגי אוטובוסים מורשים לעצור מחוץ לתחנה אם המקום בו עוצרים תואם לתקנים של כלי רכב אחרים. כלומר, במקרה בו העצירה לא תהווה סיכון או מטרד בדרך, ניתן להוריד את מבקר הכרטיסים. יודגש, על נהג האוטובוס להתייעץ עם הוראות של השלטון המקומי והכללים המחייבים אותנו להבטיח שלא נוצרים מצבים של קונפליקטים עם משתמשי הדרך האחרים.

כך ניתן לשלב הבנה של הנסיבות התפעוליות המאפשרות עצירה 'שלא בתחנה' עם מודעות להתנהלות בטוחה שלא תפגע בתוקף הרגולציות הקיימות בתחום התעבורה.

אוטובוסים משמשים ככלי תחבורה ציבורית עיקריים وולכן בטיחות הנוסעים ובטיחותם בעת מצבי חירום היא חיונית. אחד מאמצעי הבטיחות שבאוטובוס הינו הפטישים לשבירת שמשות הממוקמים בו למקרי חירום בהם יש צורך לפנות את הנוסעים במהירות.

החוק מחייב כי כל אוטובוס יכיל לפחות שני פטישים לניפוץ שמשות. פטישים אלו ממוקמים בדרך כלל במקומות שקל להגיע אליהם, עם שילוט ברור שמסביר את השימוש בהם. הפטישים מיועדים לשימוש במקרים בהם הדלתות של האוטובוס נעולות או בלתי ניתנות לפתיחה בשל תקלה, או כאשר יש צורך לעזוב את כלי הרכב במהירות בשל סכנה מיידית.

חשוב שהנוסעים יהיו מודעים למיקום הפטישים ולדרך השימוש בהם, על מנת שבמקרי חירום יוכלו להשתמש בהם במהירות וביעילות. כמו כן, על הנהג להקפיד לבדוק את תקינות הפטישים כחלק מבדיקות בטיחות שגרתיות ולוודא שאין עליהם נזק שיכול למנוע את פעולתם התקינה.

הסמכות של שוטר לעכב נהג שעובר עבירת תנועה בעיניו משקפת את החובה של גורמי האכיפה לשמור על בטיחות המשתמשים בדרך ולצמצם התנהגויות לא חוקיות שמסכנות את סביבתם. שוטר שעולה בידיו להבחין בעבירת תנועה מחזיק בסמכות לעכב את הנהג גם ללא צו בית משפט בכמה מקרים מסוימים.

במקרה שבו הנהג מסרב להזדהות, כלומר לא מוסר את שמו וכתובת המגורים שלו, או נמנע מהצגת רישיונות נדרשים כמו רישיון נהיגה, לרשות השוטר עומדות הסמכויות הנדרשות לעכב את הנהג לצורך בירור וחקירה מעמיקה יותר. זהו אמצעי לוודא שהנהג לא ימשיך בדרכו לפני שתתקבל ההחלטה המתאימה ביותר בנוגע לטיפול בעבירה.

סמכות זו מגיעה מהצורך לשמור על סדר ציבורי ולוודא שהנהג פועל בכפוף לחוקי התעבורה ובמשמעת הכפייה להם הוא נדרש. השוטר, בהיותו מופקד על ההקפדה על החוק ודאגה לביטחון הציבור, ישתמש בסמכות זו במידת הנחיצות ולצורך ההגנה על הציבור.

נהיגה באזורים עם שדה ראייה חסום דורשת משנה זהירות כדי להבטיח את בטחונם של כל המשתמשים בדרך. כאשר מתקרבים לפסגה או לאזור בו שדה הראייה מוגבל, על הנהג לאמץ גישה זהירה ושקולה.

במקרים כאלה, על הנהג להאט את מהירות הנסיעה ובהתאם לסיטואציה, לוודא שמהירות הנסיעה מותאמת לשדה הראייה הזמין. מהירות סבירה תעניק לנהג זמן תגובה מספק לכל הפתעה שתצוץ מעבר לעיקול או בפסגה.

בנוסף, יש לבחון את מצב התנועה משני הכיוונים. אם ישנו צורך או עניין, עליך להתכונן למסור מרווח מספק לשני הכיוונים כדי למנוע כניסות מפתיעות של כלי רכב אחרים המסכנים בעקיפה.

יש לזכור שגם תנאי דרך אחרים כמו תנאי מזג האוויר ומצב הכביש משפיעים על ירידת הנראות ויש לתת להם את הדעת בעת נהיגה בשדה ראייה חסום. נהיגה נכונה ומודעת במצבים אלו תחזק את בטיחות הנסיעה ותיצור סביבת נהיגה בטוחה לכולם.

רישיון נהיגה דרגה B הוא אחד מהרישיונות הנפוצים ביותר בקרב נהגים פרטיים ומסחריים. רישיון זה מתיר לנהוג בכלי רכב נוסעים פרטיים ובמסחריים במשקל כולל של עד 3,500 ק"ג, וזאת בהתאם לתקנות החוק בישראל.

מחזיקי רישיון זה יכולים לנהוג במגוון רחב של כלי רכב, כולל רכבים משפחתיים, ג'יפים קטנים, וחלק מכלי הרכב המסחריים הקלים המשמשים לשימושים עסקיים ולא מסחריים מתקדמים. בנוסף, רישיון זה אינו מגביל את הנוהגים להשתמש בתוך העיר או בכבישים בינעירוניים.

כיוון שקיים משקל מקסימלי לרישיון זה, חשוב לוודא שתמיד נוהגים בכלי רכב שהמסווגים לתחת המשקל המותר. אי הקפדה על תקנה זו עלולה להוות עבירה תפוסקת תחת תקנות התעבורה ולכן יש להכיר את המשקל המדויק של הרכב אותו נוהגים בו ובמיוחד כאשר עוסקים בהובלות עם עומסים נוספים כמו מטענים שונים או רכבים מסחריים עם סחורה.

הבנת ההגבלות והתקנות הנלוות לרישיון נהיגה דרגה B היא קריטית לשמירה על בטיחות והקפדה מדויקת על כללי הנהיגה.

כאשר נדרשים להוביל מטען ברכב שאין בו תא נהג נפרד, יש להקפיד על כמה כללים חשובים על מנת להבטיח את בטיחותם של הנוסעים ואת תקינות הרציפות בנסיעה. אחד מהכללים החשובים ביותר הוא הצורך בהתקנת מחיצה ברכב. מחיצה זו מיועדת להפריד בין אזור המטען לאזור הנוסעים ומגן עליהם מפני פגיעת המטען במהלך הנסיעה.

המחיצה משמשת כאמצעי בטיחות חשוב מאוד ומשפיעה על ניהול המשקל ברכב, כך שהמטען לא יפגע בפעולות הנסיעה. בעזרת המחיצה, נמנע מצב בו המטען יעבור קדימה בזמן כיבוי או בחירה פתאומית, דבר שעלול לגרום לנזק פיזי לנוסעים ו/או לנהג.

קריטריון חשוב נוסף בהובלת המטען ברכב הוא האיזון והקשירה של המטען עצמו. חשוב לוודא שהמטען מחובר בביטחון ומותאם לגודל תא המטען או המדפים כך שלא יתנדנד במהלך הנסיעה או בזמן טיפוח ושיפועי הדרך. כמו כן, יש להקפיד על הוראות היצרן לגבי העמסה מקסימלית המותרת ברכב.

בשמירה על כללי תחבורה אלו, ניתן להקטין בצורה משמעותית את הסיכון לתאונות ולפגיעות בגוף, ובכך לשמור על חווית נסיעה בטוחה ונעימה לכל הנוסעים ברכב.

התקן של עומק חריצי הצמיג ברכב קובע כי הוא לא יפחת מ-2 מ"מ. הדרישה הזו כוללת גם את הצמיגים הרגילים וגם את גלגל החילוף (הרזרבי). קבלת תקן זה נובעת מתוך הבנה שהחריצים על פני צמיגי הרכב משחקים תפקיד קריטי במערכת ההידרוקש של כלי הרכב.

החריצים מתפקדים כנתיב למים בזמן המגע עם הכביש במזג אויר גשום. ככל שהחריצים עמוקים יותר, כך משתפרת האחיזה של הצמיג על פני השטח והיכולות להתמודד עם האפשרות להחלקה מופחתות. צמיג שהחריצים בו שחוקים או בעומק חלקי, עלול לאבד את יכולתו לפנות מים ונוזלים אחרים ביעילות מהכביש, ובכך לסכם את הרכב להחלקה.

בדיקת עומק החריצים היא פעולה שנדרשת לעשותה באופן קבוע על מנת להבטיח את תקינות הצמיגים וכשירות הרכב לנסיעה בטוחה. ניתן לבצע הבדיקה בעזרת כלים מיוחדים למדידת עומק או לבדוק על ידי הסתכלות בעין בלתי מזוינת.

בנוסף לכך, חשוב לוודא כי לחצי האוויר בצמיגים נמצאים במידות הנכונות לפי הנחיות היצרן. לחץ אוויר נמוך או גבוה מדי משפיע על האפקטיביות של החריצים ועלול לגרום לשחיקה מוקדמת של הצמיג.

שמירה על הצמיגים במצב אופטימלי היא חלק בלתי נפרד מתחזוקת הרכב ומבטיחה נסיעה בטוחה יותר.

על פי חוקי הנהיגה בישראל, כל האופנועים מחויבים להיות מצוידים לפחות במראה אחת. מראה זו ממוקמת בדרך כלל בצד השמאלי של האופנוע כאשר קיים סטנדרט כללי של כלים מוטוריים שמכוון לאבטחת נהיגה בטוחה ונתינת יכולת לנהג להבחין במהירות בכלי הרכב המגיעים מאחוריו.

שימוש במראות הוא חלק בלתי נפרד מגישור התרבות הרכיבה והיא מעניקה לרוכבים תחושת ביטחון גבוהה יותר, במיוחד כאשר נדרשים לרכב בתנועה עירונית או בכבישים מהירים. הסיבה לכך היא שאופנועים מושפעם מאוד מתנאי התנועה והסביבה ושומרת על תנועות נכונות בצפיפות תעבורתית.

בנוסף לשיקול החוקי, המראות עוזרות להעריך את המצב הסביבתי ובעזרתם לבדוק במהירות אם ישנם רכבים מתקרבים מאחור ובמיוחד כאשר נדרשים לבצע עקיפות או להשתלבות מחדש בכביש.

מעבר לחובה החוקית, התקנת מראות נכונה היא אמצעי חשוב להגברת הבטיחות לטובת הרוכב ולסובבים שלו, ובטיבן מספקות גם ריבית גבוהה ביותר לנהג אופנוע להתמודד עם מצבי דרך שונים ולבחון בכל זמן נתון גם את מצב הכביש המשתנה.

בנהיגה ובעולם כלי הרכב קיימים מספר מונחים טכניים שלעיתים אינם ברורים לנהג החדש או לאנשים שאינם עוסקים בתחום על בסיס יומיומי. אחד מהמונחים הללו הוא "נתמך", המתייחס לסוג מסוים של יחידה נגררת. על פי החוק, "נתמך" הוא גרור הבנוי כך שחלקו הקדמי נח על תומך.

חשוב להבין כי הנתמך נוצר לצורך התאמה מיוחדת לפיזור המשקל ולשיפור הקרקוע של המטענים הכבדים שהוא נושא. באופן כללי, קיים הבדל מבני ברור בין נתמך לבין גרור רגיל. בנתמך קיים תכנון מכני שמפזר את משקל המטען על הציר האחורי של הגורר (המשאית), בעוד חלקו הקדמי נתמך על ידי תומך ייחודי.

בשימוש בנתמך יש לקחת בחשבון את כללי הבטיחות המיועדים להובלת מטענים כבדים, הכוללים העמסה נכונה, קיבוע, ולוודא שתומכים במידות הנכונות על מנת לפזר משקל המטען בצורה יעילה. שימוש נכון בנתמך יכול למנוע תאונות ולהבטיח העברה בטוחה של המטען.

ככלל, חגירת חגורת בטיחות היא חיונית לבטיחות הנוסעים והנהגים בכל סוגי כלי הרכב והיא מהווה גורם מכריע במניעת פגיעות במקרה של תאונה. עם זאת, קיימים חריגים מסוימים בחוק התחבורה לגבי נהגים מקצועיים, ובפרט נהגי מוניות.

לפי תקנות התעבורה, נהג מונית פטור מחובת חגירת חגורת בטיחות במסגרת נסיעה בדרך עירונית כל עוד יש נוסעים במונית. ההיגיון מאחור תקנה זו נובע מהצורך של נהגי המוניות לפעול ולהגיב במהירות במצבים שונים כמו הכנסת נוסעים או הוצאתם מהרכב.

חשוב לציין שפטור זה אינו מיועד להופך את הנהיגה לפחות בטוחה אלא להתאים בין חוקי התנועה לצרכים של הנהגים המקצועיים באופן שיאפשר להם לבצע את תפקידם בצורה הטובה ביותר. כמו כן, יש להדגיש שכאשר נהג המונית נוהג בדרך שאינה עירונית או כאשר אין נוסעים במונית, עליו לחגור חגורת בטיחות כיתר הנהגים.

תהליך החניית כלי רכב בירידה דורש משנה זהירות בשל הכיפות הפיזיות של שיפוע הדרך והסיכון לתנועה בלתי מבוקרת של הרכב. בזמן שמחנים רכב בירידה, יש לקחת בחשבון מספר כללי בטיחות מרכזיים כדי למנוע תנועה לא מתוכננת של הרכב העלולה לגרום לתאונה או נזקים.

על הנהג לפנות את הגלגלים הקדמיים אל עבר המדרכה. פעולה זו נועדה לוודא שבמקרה של תנועה לא רצויה של הרכב, הוא ייתקל במדרכה ויעצר, ובכך ימנע הדרדרות מסוכנת. בנוסף, תמיד יש לשלב את ההילוך הנכון בהתאם לסוג תיבת ההילוכים.

במקרה של רכב ידני, מומלץ לשלב להילוך אחורי. בתיבה אוטומטית, חשוב לשלב את ההילוך ל-P. ההילוכים המיועדים במצבים אלה מספקים התנגדות מכנית נוספת שמסייעת במניעת תזוזת הרכב. יתר על כן, מומלץ להשתמש בבלם היד לשם ביטחון מוחלט.

על אף שמשימות החניה עלולות להיראות פשוטות, הן חלק בלתי נפרד מהבטיחות בדרכים ומורכבות מחשיבה תכנון וביצוע נכונים בזמן אמת.

כאשר מדובר בהובלת מטענים כבדים על כלי רכב מסחריים, קיימים תקנות מגבלות ברורות הנוגעות למידות המטען על מנת להבטיח את הבטיחות בדרכים. על מנת להתאים את רוחב המטען לאמות המידה המותרות, יש להכיר בחקיקה הקיימת בנושא.

לרכבים המסחריים שמשקלם הכולל המותר עולה על 15,000 ק״ג, ניתנת האפשרות למעט חריגה ברוחב המטען. אולם, זאת בכפוף לכך שמדובר במטען שהינו יחידה אחת ושהרוחב אינו עולה על 3.40 מטרים.

התירוץ לחריגה זו נובע מהצורך המעשי שלהובלת מטענים גדולים במקרים בהם אין אפשרות לגזור או לחלק אותם ללא פגיעה בתפקודם או בקיימותם. חריגה כזו דורשת אישורים מיוחדים ולעיתים גם נוכחות של ליווי או אמצעי בטיחות נוספים בעת הנסיעה. הקפדה על כללים אלו תורמת לבטיחות בדרכים על ידי הבטחת עומס נכון ואיזון בעת שהמטען על כלי הרכב.

לפני כל נסיעה ברכב שאינו מוכר לנהג, יש לבצע מספר בדיקות כדי להבטיח נסיעה בטוחה ונוחה. הבנה ושליטה בכלי הרכב הם קריטיים למניעת טעויות ותאונות פוטנציאליות.

שאלה ראשונה שעל אדם לשאול את עצמו היא האם הוא בקיא בהפעלת הרכב שבו הוא עומד לנהוג. הבקיאות כוללת ידע על מיקום השליטה, כמו הבלמים, הדלק, אורות האזהרה והתנעה, כמו גם הכרת דפוסי התגובה של הרכב עצמו בתנאי נהיגה משתנים.

מעבר לכך, יש לשים לב למבנה הייחודי של הרכב, כמו מידות הרכב, נקודות העיוור של המראות ועדכונים במערכת המולטימדיה או הצגת נתונים בלוח המחוונים. כל רכב שונה, ודורש קסם פרטני של בדיקה והבנה.

הכנה זו תוביל לחווית נהיגה בטוחה יותר ולמנוע מצבים מסוכנים שנובעים מחוסר היכרות עם הרכב. לכן, לקבוע את זהירות והתמדה בבדיקות מקדימות אלה הוא חיוני לכל נהג מתמיד ומחדש כאחד.

בהפעלת רכב מסחרי, במיוחד כאשר מדובר בהסעת נוסעים, יש לשים דגש מיוחד על כללי הבטיחות והתקנות השונות הנוגעות לכך. לפי חוקי המדינה, מספר הנוסעים ברכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר הוא מעל 3,500 ק״ג עולה, ומגיע לנושאי בטיחות ותקניות.

במקרים שבהם הרכב אינו בעל מרכב תקני להסעת נוסעים, הוספת נוסעים מעבר למינימום הדרוש שאינו עולה על שישה נוסעים, פרט לנוסעים הנמצאים לצידו של הנהג, מהווה חריגה מהנהלים. הסיבה לכך היא להצעת הבטיחות המקסימלית האפשרית ועל מנת לוודא שנעשים כל המאמצים לאבטחת הנוסעים והרכב כאחד.

לכן, הפעלה נכונה יעילה ובטוחה של כלי רכב מסחרי דורשת הקשבה דווקנית להנחיות ולכללים, בצורה שתאפשר את שלומם של הנוסעים ותמנע תקלות מסכנות.

בענייני בטיחות תנועה, קיימת חשיבות מכרעת להקפדה על כללי חוקי החנייה המתחייבים מן החוק. על פי התקנות, אסור להעמיד נתמך שנותק מתומך או גרור שנותק מגורר בצורה לא בטוחה בדרך. מצבים כאלה יכולים להוביל לסכנות כבידת בדרכים ציבוריות, חוסמות את השטח ומפריעות לנהגים אחרים, והעלול לגרור תאונות או עיכובים בלתי רצויים.

המלצה בטיחותית היא לוודא מראש שהחנייה מתבצעת בצורה בטוחה ומוסדרת ומתוך שמירה על תקנות החוק כדי להבטיח תחושת בטחון במרחב הציבורי ולמנוע בעיות עתידיות.

"הודעת אי שימוש ברכב" או במונח העממי "הורדה מהכביש", היא הודעה הנמסרת לנהג על ידי גורם מוסמך כמו שוטר, שמאי או בוחן רכב, כאשר מתגלים ליקויים מכניים בכלי הרכב או שהרכב היה מעורב בתאונה חמורה. הודעה זו מסמלת איסור המשך שימוש ברכב עד לתיקונו או עד לקבלת אישור לאחר בדיקה חוזרת.

ההורדה מהכביש מבוצעת על מנת להבטיח את שלומם של הנהגים והנוסעים ברכב, וכן של שאר משתמשי הדרך. כדי להימנע ממצבים אלו, על הנהג לשמור על תחזוקה שוטפת של הרכב ולבצע בדיקות תקופתיות אשר יוכיחו את תקינותו. מדובר באחריות שכל נהג חייב לקחת על עצמו כדי לשמור על בטיחות ואמינות במהלך הנסיעה.

"מרכב אחוד" ברכב הוא מצב בו תאי הנהג והמטען משתלבים ביחידה אחת ולא מופרדים זה מזה. תצורה זו מצויה בדרך כלל בכלי רכב נוסעים כדוגמת סדאן או מכוניות חמש-דלתות, ושונות במעט מרכב כמו משאיות או רכבים מסחריים שיוצרים הפרדה ברורה בין תאי הנוסעים והמטען.

תכנון המרכב האחוד מאפשר בניית רכב אחידה וחזקה יותר, המספקת חווית נהיגה נוחה. עם זאת, יש לשים לב שהיכולת להפריד משאות או להבטיח את ביטחון המטען עלולה להיות מוגבלת, ויש להשתמש בעזרים ופתרונות כדי להבטיח את הצדדים הללו.

בעת נסיעה בדרך עירונית, השימוש בצופר מוגבל ומותר אך ורק למניעת סכנה קרובה שאי אפשר למנוע בדרכים אחרות. מדובר באות אזהרה שנועד להתריע בפני נהגים אחרים או הולכי רגל ולמנוע תאונות אפשריות, ולא ככלי לתקשורת שוטפת וללא סיבה מוצדקת.

אי לכך, נהג חייב להפעיל שיקול דעת ולהשמיע צופר רק במצבים בהם ישנה סכנה ממשית ולא ניתן למנוע אותה בהפעלה של אמצעים אחרים, כמו האטה או עצירת הרכב. שימוש מופרז או בלתי מוצדק בצופר עשוי לגרום להפרעות לסביבה ולגרום להבהלה ולחוויה שלילית למשתמשים בדרך.

רישיון נהיגה לדרגה A1 או A2 מיועד לרוכב שעובר מבחני נהיגה על כלי רכב דו גלגלי, עם הגבלות הדרגתיות המיועדות להבטיח את הבטיחות בכניסת נהגים חדשים לעולם הדו גלגלי. מי שמקבל רישיון כזה ואין לו מספיק ניסיון, לא מתיר להרכיב נוסעים אלא אם כן הוא בעל רישיון נהיגה לסוג זה לפחות חודשיים.

ההגבלות על הרכבת נוסעים נועדות להבטיח שהרוכב יקבל את הניסיון הדרוש ויעבור את היכולות המינימליות לשליטה באמצעי התחבורה בליווי נוסע. קודם להותרת ההרכבה, נדרש לרוכב ללמוד ולהפנים את שיטות הנהיגה הבטוחות והנכונות עוד לפני שהאפשרות להוסיף נוסע תתאפשר.