בטיחות

עייפות היא מצב פיזיולוגי שבו הנהג חש ירידה ביכולת להגיב בצורה זריזה ומדויקת, חשוב להכיר לפיתרון נושא זה בכבישים. הפתרון היעיל ביותר לבעיה זו הוא לעצור באופן יזום ולנוח, בטרם העייפות הופכת לגורם סכנה.

כאשר הנהג מרגיש שהוא מתעייף במהלך הנהיגה, מומלץ לחפש מקום מתאים לעצירה בטוחה. מקומות אלו כוללים מתחמי חניה המסומנים במיוחד למנוחה במרחקים מסוימים בכבישים מהירים, או תחנות דלק ותחנות שירות.

במהלך עצירה למנוחה, רצוי שהנהג יעשה הפסקה של לפחות 15-20 דקות שבהן ישמש לנמנום קצר או אפילו לצורך ניצול הזמן לשתות שתייה מחזקת טים כמו קפה. ההתרחקות המודעת של הנהג מההגה נותנת לגוף ולמיינד הזדמנות להתרעננות חיונית.

המודעות לכך שעייפות יכולה לגרום לתשומת לב מופחתת ולתגובה איטית מצריכה מהנהג להיות תמיד על המשמר להספקת מנוחה מתאימה, זאת לשם שמירה על הבטיחות עבורו ועבור משתמשי הדרך האחרים.

שמשות נקיות הן גורם קריטי לבטיחות בנהיגה. שכבת לכלוך או אבק על השמשות יכולה לפגום בראייה וליצור הסחות דעת לנהג, ומכאן חשיבות עצומה לשמירה על ניקיונן.

ההשפעה של שמשות לא נקיות באה לידי ביטוי במיוחד בתנאי מזג אוויר קשים כגון גשם, כאשר קיימת השפעה מוגברת של השתקפות וסנוור. במקרה כזה, האור הפוגע בשמשות מלוכלכות מעלה את רמות הברק והשתקפות ובכך מפריע לשדה הראייה הכולל.

כדי לשמור על בטיחות ראויה, מומלץ לנגב את השמשות בצורה סדירה ולהשתמש בתכשירים מתאימים שמסייעים לפילוח מבלי להשאיר עקבות שמן או קשקשים. כמו כן, חשוב להבטיח שכל מערכת הניקוי עובדת כנדרש, כולל מגבים ונוזלי ניקוי שמשות.

שמירה על שמשות נקיות איננה רק שאלה של אסטטיקה – זהו מרכיב ישיר המשפיע על יכולת הנהג לפרש את הסביבה בדרך בצורה מהירה ויעילה, והתקפות לכך במיוחד בנהיגת לילה או בזמן המצריך תשומת לב מוגברת לרכב והולכי רגל.

בעת ביצוע פניית פרסה שמאלה, חשוב להקפיד על מספר צעדים על מנת להבטיח שהפעולה תתבצע בצורה בטוחה וחוקית. בראש ובראשונה, הנהג חייב לוודא שהפנייה מותרת. לא בכל מקום מותר לבצע פניית פרסה, ולכן יש לבדוק את התמרורים ואת הסימונים על הכביש. חיפוש שינויים אפשריים בסימון ובתקנות המקומיות באזור מסוים ייעשה על-ידי בדיקה של תשתיות התעבורה הנראות בעין (למשל גדרות, תחביבות, תמרורים וכדומה).

בנוסף, על הנהג לוודא שאין הפרעה לתנועה בעת ביצוע הפנייה. חשוב לבחון את התנועה משני הכיוונים ולעשות את הפנייה רק כשהכביש פנוי לחלוטין ובטוחים שאין כלי רכב או הולכי רגל שייתרגלו למעבר בזמן הפנייה. נהיגה תוך התחשבות בסביבה משתנה ובתנועה השוטפת יכולה לצמצם תאונות ולתת בטחון לנהגים אחרים.

מעבר לכך, כדאי שהתהליך ייכלל תמיד תכנון נכון של הפנייה, כולל בדיקת תנאי מזג האוויר, תאורה מתאימה, ותנאים נוספים שיכולים להשפיע על הראות או על ביצוע הפנייה בצורה בטוחה.

כאשר נהג רכב מתקרב למעבר חצייה, עליו להיות מודע לנוכחותם האפשרית של הולכי רגל. הוראות התעבורה מכתיבות שכל נהג המתקרב למעבר חצייה חייב להאט ולהיות מוכן לעצירה מוחלטת כדי להבטיח את בטיחותם של הולכי הרגל.

בהתאם לתמונה ולעקרונות הבטיחות, נהג שמזהה הולך רגל סמוך למעבר חצייה צריך להאט את מהירות הרכב שלו. יש להתכונן לעצירה מוחלטת כדי לאפשר להולכי הרגל להשלים את חציית הכביש ללא סיכון. הפעולה הזו אינה רק חובה חוקית אלא גם מחדדת את תשומת הלב והזהירות הנדרשת מהנהג כלפי משתמשי הדרך האחרים.

כללי הבטיחות הללו מתוכננים כדי למנוע תאונות ולהגביר את רמת הבטיחות בדרכים. הולכי רגל רבים מגיעים למצבים מסוכנים בגלל חוסר שימת לב של נהגים, ולכן ישנה חשיבות עליונה להקפיד על החוקים הנוגעים למעברי חצייה.

סימוני הדרך הם אחד האמצעים החשובים ביותר להנחיית נהגים ולשמירה על סדר ותנועה בטוחה בכביש. כאשר רכב נתקל בסימון של קו הפרדה רצוף כפול על פני הכביש, יש לכך משמעות מיידית וברורה: אסור בשום פנים ואופן לסטות לנתיב הנגדי.

הקו המוּעצם הזה מציין כי הסביבה בכביש מסוכנת מדי לעקיפה או לסטייה מסומנת. אחד התרחישים שבו בעיקר נתקל בסימון הזה הוא במקומות שבהם יש סיבובים מסוכנים, או שדות ראייה מוקפצים. משמעותו היא שאין זה בטוח להשלים עקיפה או סטייה באופן שיחרוג מגבולותיו, ועל הנהג להישאר בנתיב שלו.

סימון קו הפרדה רצוף כפול מצביע על כאמור על סיכון פוטנציאלי מוגבר. זהו במקרה כזה כלי אשר מנחה את הנהג להימנע מתמרונים שעלולים להעמיד בסכנה הן את נוסעיו, והן את הנוסעים בכבישים הנגדיים.

כדי לשמור על בטיחות הנהיגה ולהימנע מהפרות תנועה שעלולות לגרום לתאונות, על כל נהג להכיר ולהבין סימני הדרך וכיצד לפעול כשהם נראים בכביש.

כאשר אתה מתקרב לצומת ונראה כי הוא אינו פנוי, חשוב לנקוט בצעדים הנדרשים שיבטיחו את בטיחותך ואת הסדר בתנועה. ההמלצה הגורפת במצב כזה היא לעצור לפני הצומת ולא להיכנס לתוכו עד שהוא יתפנה במלואו.

פעולה זו נועדה למנוע מצב שבו כלי רכב נתקעים בתוך הצומת וחוסמים נתיבי תנועה אחרים. כאשר נהגים אינם מוצאים עצמם במסלול תקוע, הם הרבה יותר רגועים ומונעים תקלות במערכת התנועה. כמו כן, עצירה לפני הצומת תשאיר אותך במצב שבו תוכל לשמור על בטיחות הנוסעים איתך ולשאר הנוסעים בדרך.

לא כל הצמתים נראים אותו הדבר ולא תמיד אפשר בנקל לראות אם הם פנויים או מקבלים. לאור זאת, יש להיות קשובים לסביבת התנועה ולהשתמש במראות ובנורות להרוויח בקרה מלאה ככל האפשר.

בעת ההגעה לצומת שאינו פנוי, על הנהג להפעיל שיקול דעת ולהחליט על הצעד הנכון שיבטיח את בטיחותו ואת הסדר בתנועה. ההוראה היא לעצור לפני הכניסה לצומת ולהמתין עד לפינוי המסלול.

זוהי פעולה בסיסית שמטרתה למנוע מתח וסכנת תאונות בתוך הצומת עצמו. כאשר צומת מתמלא בכלי רכב יותר מתכנן, הוא יוצר "פקק" שחוסם גם את התנועה הבאה מכיוון אחר. על כן, במקרה זה נדרשת סבלנות ואחריות כדי למנוע סיטואציה כזו ולקדם תנועה שוטפת ובטוחה יותר.

היכולת לקרוא את התנועה מסייעת לדעת את הרגע הנכון להיכנס לצומת וזה יכול להיות מיומנות חשובה במיוחד בנהיגה באזורים עירוניים עמוסים.

נסיעה רצופה במשך שעות רבות עלולה להוביל לעייפות חמורה בקרב הנהג. עייפות זו היא תופעה מסוכנת שיכולה להוריד את רמת הריכוז ולהגביר את הסיכוי לתאונת דרכים. העייפות משפיעה על המהירות והתדירות של תגובות הנהג, דבר שמקשה על ההתמודדות עם מצבים פתאומיים ודורשני ריכוז בכביש.

נהיגה עייפה יכולה לגרום גם לסכנת הירדמות, שהיא אחת הגורמים המובילים לתאונות דרכים קטלניות. כשהנהג מתחיל לנמנם או נרדם במהלך הנהיגה, הוא מאבד שליטה מוחלטת על הרכב, והדבר מגביר את הסיכון לתאונה. בנוסף, הגוף בלחץ פיזיולוגי כתוצאה מעייפות יכול להאט את זמן התגובה גם אם הנהג ער.

על כן, חשוב מאוד לנהגים להיות מודעים למצבם הגופני והנפשי במהלך הנסיעה. מתן הפסקות תכופות לנהיגה ממושכת עשוי לסייע לשיפור הערנות ולמניעת העייפות. מומלץ לעצור להתרעננות אחת לשעה לפחות, לשתות מים, ולהימנע ממאמצים מעלים עייפות לפני הנסיעה ובמהלכה. אם הנהג מרגיש עייף, עליו להימנע מנהיגה ולמצוא מקום בטוח לנהוג ולנוח בו.

לפני התנעת מנוע הרכב, יש לבצע מספר בדיקות קריטיות כדי להבטיח את בטיחות הנסיעה.

ראשית, יש ללחוץ על בלם הרגל (הידוע גם כבלם הראשי), אשר מבטיח שהרכב לא יתחיל להתגלגל בעת התנעת המנוע.

שנית, יש לוודא שבלם העזר, הידוע גם כבלם החנייה, מופעל. זהו מנגנון בטיחות נוסף המחזיק את הרכב במקום בטוח כאשר הוא במצב חנייה או עמידה בצורה זמנית.

בנוסף, ידית ההילוכים צריכה להיות במצב סרק (N) למשל אם הרכב בעל תיבת הילוכים ידנית, או במצב חנייה (P) אם מדובר בתיבת הילוכים אוטומטית. מצב זה גוזר שמירה על שליטת הנהג במערכת ההילוכים.

גם יעד זה הוא חובה של הנהג לודא שהמצמד (קלץ') לחוץ לפני התנעת המנוע בכלי רכב בעלי תיבת הילוכים ידנית. כפעולה זו מבטיחה את ניתוק כוח המנוע מהגלגלים, למניעת תזוזה בלתי רצונית של הרכב.

חשיבות הבדיקות הללו היא קריטית לבטיחות הנהג ושלומם של העוברים והשבים בסביבת הרכב. מתן הפוקוס על בטיחות בהיבט זה הוא ערך עליון לכל נהג.

בעת התקרבות לסיטואציה בכביש שבה נראים סימנים המעידים כמו שטח צר בתמונה, על הנהג לנקוט משנה זהירות כדי למנוע מצבים מסוכנים שעלולים להוביל לפגיעה.

המלצת הפעולה הרלוונטית במקרה זה היא האטה ושמירת רווח צד מתאים באמצעות סטייה זהירה לשמאל. האטת מהירות הרכב מאפשרת לנהג להפיק שליטה טובה יותר ברכב, במיוחד כאשר נדרש שינוי בכיווני הנסיעה.

שמירת רווח צד, הנעשה בדרך של סטייה קלה לשמאל, מבטיחה שהמרחק בין הרכב לבין כל מכשול, רכב אחר או אדם יהיה כמותי ומקצועי לעמידה בכללי הבטיחות המחמירים.

הכרחי לזכור שבמצבים הללו היתה קשב מלא לכל הסימנים והמכשולים האפשריים בדרך כדי להקטין את הסיכון לבלימה פתאומית או פעולות חירום לא רצויות.

נהיגת מגן במקרים כאלה היא הכרחית ומשפרת את סיכויי ההימנעות מתאונות ודואגת לכך שכל מי שנמצא סביב יכול להימנע מסיכונים מיותרים.

נהיגה רצופה לאורך שעות ארוכות יכולה להוביל לסכנות משמעותיות אשר נהגים רבים עלולים להקל ראש בהן. אחד האתגרים המרכזיים בנהיגה לאורך זמן הוא עייפות שמתפתחת, מה שיכול להשפיע באופן משמעותי על יכולות הנהיגה של הנהג.

עייפות זו מגבירה את הנטייה להירדמות בזמן נהיגה, מצב מסוכן ביותר שמגדיל את הסיכון לתאונות. מצב זה נפוץ במיוחד בנסיעות ארוכות ללא עצירות, שבהן הנהג עלול לאבד ריכוז ולהירדם על ההגה. לכן, אחד הכללים החשובים לנהיגה אחראית הוא לשלב מנוחה סדירה בין הקילומטרים, כלומר לבצע עצירות מתוכננות מדי שעה-שעתיים על מנת לרענן את הגוף והנפש.

בנוסף, שתייה מספקת של מים ופינוקים חסרי קפאין הם גודל חשוב לשמירה על חיוניות הערנות במהלך הנסיעה. השמירה על הבריאות ועל נוהלי הנהיגה הנכונים תסייע למנוע מצבים מסוכנים בכביש ותשפר את יעילות הנסיעה בכל שלב.

טרקטורים הם מהכלים החשובים ביותר בתעשיית החקלאות והבניה, ובהם ישנן מערכות מתקדמות שנועדו להקל על עבודתם של המפעילים. אחת המערכות החשובות ביותר שנמצאות בטרקטורים ואינן קיימות לרוב בכלי רכב אחרים היא המערכת ההידראולית.

המערכת ההידראולית בטרקטור מיועדת לשליטה ולהפעלת מתקנים ועזרים חיצוניים כגון ציוד חקלאי או כלים כבדים. התכנון ההנדסי שבו מאפשר למפעיל להרים או להנמיך ציוד חיצוני בצורה מדויקת תוך שימוש בלחץ נוזל הידראולי.

יכולת זו היא משמעותית ביותר עבור שלל תעשיות, שכן היא מקנה לרכב תמרונים ושילובים מתקדמים שקשה להשיג ברכבים אחרים. כל טרקטוריסט חייב להכיר להפליא את פעולת המערכת ודרישות התחזוקה שלה כדי לוודא שמירה על סטנדרט בטיחות גבוה לצד יעילות עבודה מרבית.

נהיגה שבה נשמר מרחק בטיחותי מתאים מהרכב הנוסע חשוב ביותר לבטיחות בדרכים. מרחק זה מאפשר לנהג להגיב כראוי לכל שינוי פתאומי בתנאי הדרך או התנועה לפני שהם הופכים למסוכנים.

נהיגה במרחק מתאים מפחיתה את הלחץ ואת העייפות למצבים לא צפויים כמו עצירות פתאומיות מצד הרכב מלפנים. מחקרים מראים כי שמירה על מרחק בטיחותי מובילה לנהיגה רגועה יותר, מפחיתה לחץ ותורמת להפחתת סיכון תאונות.

לכן יש להשתמש בכלל 3 שניות כהנחייה לשמירה על מרחק בטוח: ברגע שהרכב העוקף חוצה נקודה מסוימת בכביש, יש לוודא שחולפים לפחות 3 שניות עד שאתה חולף את אותה הנקודה בעצמך. כלל זה הוא כלי חשוב למניעת תאונות והפעלת בטיחות בדרכים.

תנועת הפלס במערכת הסרן הקדמי של הטרקטור מתבצעת באמצעות מערכת מאזנים ומסבים שתפקידם העיקרי הוא לשפר את יציבותו של הטרקטור בעת תנועה על פני שטח שאינם ישרים.

מערכת הפלס מאפשרת לסרן הקדמי להסתגל לשינויים במישורי הקרקע ובכך משפרת את יכולת האחיזה והניהוג של הטרקטור. זו למעשה תורמת ליכולת הטרקטור להתקדם בצורה אמינה ובטוחה באזורים כפריים וחקלאיים, בהם הקרקע אינה חלקה או אחידה.

שיפור היציבות מאפשר לטרקטור לבצע משימות חקלאיות ותחזוקה ברחבי שטחים כאלה ללא חשש לאובדן שיווי המשקל, מה שיכול להוביל לפגיעות או להתעייפות הנהג. כך, יכול הנהג לעבוד ביעילות ולשמור על קצב עבודה בטוח ויציב.

אחד התנאים המצדיקים עקיפת רכב מבחינה זו הוא הבדלים משמעותיים במהירויות התנועה בין הרכב העוקף לרכב הנעקף. הפרשי מהירויות אלה עשויים לנבוע מסיבות שונות, כמו רכב הנוסע באיטיות יתרה או חוסר התאמה למהירות הכביש.

בזמן עקיפה יש לשים לב במיוחד לבטיחות הדרך, להבטיח שהנתיב הפנוי הוא פנוי ושאין גורמי סיכון נוספים. יש לוודא גם שהעקיפה מתבצעת באופן מהיר ובטוח, כך שתוכל להחזור לנתיב המקורי מבלי להפריע לתנועת הרכב הנעקף או להפרת חוקי התנועה.

עקביות ושיקול דעת נכונים בעקיפה תורמים למזעור תאונות וניהול נכון של תנועת כלי רכב בכל סיטואציה. שילוב טוב של הכרת החוקים ויכולת ביצוע טובה של נהג חשוב ביותר לשמירה על בטיחות התנועה.

נסיעה לאחור, למרות שהיא פעולה תכופה, טומנת בחובה סיכונים משמעותיים אם לא נוהגים בזהירות הראויה. הדרך המיטבית לצמצום הסכנות כוללת הסתכלות היקפית נכונה ורצופה, וקצב נסיעה אטי. חשוב להכיר בכך שישנן נקודות מתות המקשות על הנהג לראות את כל סביבתו, ולכן ישיבה במקום הנכון, התאמת המראות, והפעלת מערכות סיוע לנהג יכולים לסייע בצורה אפקטיבית.

בעת נסיעה לאחור, על הנהג להביט היטב במראות הצד והאחורית, אך לא להסתמך רק עליהן. יש לבדוק את כלל הסביבה גם עם סיבוב הראש על ידי הפניית המבט מעבר לכתף. במידת הצורך ניתן גם להיעזר במצלמה אחורית אם היא זמינה ברכב.

הנסיעה האיטית מהווה ערובה לכך שבכל תרחיש שבו יתעורר ספק או יתגלה מכשול בלתי צפוי, ניתן יהיה להגיב במהירות ולהימנע מפגיעה אפשרית. בנוסף, במקומות הומי אדם, כמו חניות ציבוריות, מומלץ להפעיל איתות להזהרת הולכי רגל או נהגים אחרים מפני תנועת הרכב ברוורס.

בעת נהיגה באור גבוה בלילה קיימת סכנה לסינוור נהגים אחרים. סינוור זה עלול לגרום לנהגים מולכם לאבד יכולת ראיית הדרך, ובכך לא לאפשר שליטה מלאה ברכב במהלך הנסיעה. תופעה זו יכולה לגרום לתאונות חמורות ולהוות סכנה לכלל המשתמשים בכביש.

הדרך הבטוחה והנכונה להתמודד עם התאורה בלילה היא להשתמש באור נמוך כאשר מצוי רכב אחר מולך, או כשאתה מתקרב לעיקולים, פסי חצייה או קטעי דרך עם תנועה מרובה. האור הנמוך מספיק כדי לתת לך תצוגה ברורה של הדרך לפניך, ובמקביל, לשמור על בטיחות הנהגים האחרים.

בנוסף, חובה לשמור על פנסים נקיים ומתואמים באופן נכון להימנע מסטייה בזווית ההארה. במידה ומוצאים שאין כל תנועה מקדימה, אפשר לנהוג באור גבוה, אך יש לחזור לאור נמוך עם הגעת רכב אחר. לזכור שלהיות מודע לסביבתך ולהשתמש באמצעי הזהירות המתאימים הם מפתחות לבטיחות בנהיגה בלילה.

נהיגת רכב אחורנית דורשת זהירות מיוחדת והתמקדות מוגברת בשל המגבלות הפיזיות והחזויות שהיא מציבה בפני הנהג. לכן, כלל קריטי בביצוע נסיעה אחורנית הוא לשמור תמיד על קצב נסיעה אטי. הדבר נדרש על מנת לאפשר לנהג להגיב בזריזות לכל חפץ או סכנה פתאומיים העלולים להימצא בדרך.

כאשר נוהגים אחורנית, ישנה חשיבות עליונה לסרוק את האיזור שמאחורי הרכב ולא להסתמך אך ורק על מראות הצד והמראה האחורית, שכן ראייה שכזו מוגבלת. חשוב להוציא את הראש מהחלון או להשתמש בטכנולוגיות כגון מצלמות רוורס, במידה והרכב מצויד בהן, כדי לוודא שאין אנשים, בעלי חיים, חפצים או כלי רכב אחרים המסכנים את הפעולה.

כדי למזער את הסיכון לתאונה בעת נסיעה אחורנית, יש להאט את הנסיעה ולתת תשומת לב מיוחדת גם לסובבים שלא תמיד ערים לכך שהרכב מתכוון לנוע אחורנית. באם ישנו נוסע נוסף ברכב, ניתן להסתייע בו כיואץ להכוונת התנועה במבט חיצוני למניעת חיכוכים.

אחריות הנהג כוללת גם את הצורך להימנע מחניה באזורים שבהם הנסיעה האחורנית הופכת להיות בעייתית או מסוכנת, ולהעדיף חניות שניתן לראות בהן בבירור את דרך היציאה. כך ניתן לשמור על פשטות ובטיחות בנהיגה ביום יום ועשיית התהליך הזה באופן בטוח לכל הנוסעים ולמשתמשי הדרך האחרים.

בלם עזר, לעיתים קרובות מכונה "בלם חנייה", הינו רכיב חשוב במערכת הבטיחות של הרכב. תפקידו המרכזי הוא לאבטח את הרכב מפני תזוזה כאשר הוא נמצא במנוחה, בין אם בעת חנייה על מדרון ובין אם במקומות מישוריים. הבנה של תפקידו והתנהלות נכונה עם בלם החנייה חיוניות להבטחת בטיחות הנהג והסובבים אותו.

בעיקרון, בלם עזר פועל באופן מכני, בניגוד לבלם הרגלי שבצע אותו באמצעי הידראולי או חשמלי. פעולה זו מעניקה לו עצמאות וחוזק, ומאפשרת לעצור את הרכב מבלי לצרוך מאנרגיית המנוע או משאר המערכות החשמליות של הרכב.

בעת החנייה, במיוחד במדרונות או באזורים בעלי שיפוע, יש להפעיל את בלם העזר תמידי. בכך נבטיח שהרכב לא יתדרדר במקרה שבו כשל המערכת הרגלית או אם חלה תקלות אחרות שיהוו איום על יציבות הרכב.

ראוי לציין, שבחלק מהדגמים החדשים בלם העזר מתופעל דרך מערכות אלקטרוניות מתקדמות, שמופעלות אוטומטית עם כיבוי המנוע. על הנהג להיות ער לסימונים בלוח המחוונים ולהבין את פעילות המערכת ברכבו השונה, כדי לוודא שהיא פועלת כראוי ומספקת את השקט הנפשי הנדרש.

חשוב לשלב את ההבנה הזו כחלק מהתחייבות כוללת לכללי הבטיחות בדרכים וכהכנה לאירועים חריגים שיכולים לחול במצבי חירום שונים, לשם שמירת חיים ומניעת נזקים לרכבים ולעוברי אורח.

נהיגה זהירה בדרכים תלולות, במיוחד במורדות הממשיכים למרחק ארוך, היא ערך ואחריות ראשונה במעלה לכל נהג. במצבים כאלה, על הנהג להיות מודע לצורך להאט את מהירותו כדי להתמודד עם האתגרים והסכנות הכרוכים בנהיגה במורדות.

כאשר נוהגים בירידה תלולה או ארוכה, ישנן מספר סיבות להקטין את מהירות הרכב:

• שיפור השליטה ברכב: במהירויות גבוהות, השליטה על הרכב עשויה להתערער. מכיוון שהכוח הכבידתי פועל ומגביר את התאוצה של הרכב, יש להאט כדי לשמור על יציבות ושיפור האחיזה על הכביש.
• תפקוד נכון של מערכת הבלמים: הפעלת יותר מדי לחץ על מערכת הבלמים יכולה להוביל להתחממות יתר ושימוש מופרז ברפידות הבלמים, מה שמוביל לשחיקה מוגברת ולכשל ביכולת הבלימה.
• גישה לתגובות מהירות: כאשר נוהגים ברכב במסלול במדרון, חשוב להיות ערוכים לכל עצירה פתאומית או מכשול אפשרי על הדרך, וזה מתאפשר יותר בקלות במהירויות נמוכות.

מהירות נסיעה מדודה ואיטית בתנאים אלו תורמת לא רק לשמירה על הרכב והנוסעים אלא גם מסייעת לחסוך באנרגיה ודלק. נוסף על כך, על הנהגים להפעיל את ההילוכים הנמוכים יותר אשר מסייעים בבלימת המנוע ומפחיתים מהעומס על מערכת הבלמים.

בסיכומו של דבר, מודעות לסיכונים ולסביבה בעת נסיעה בתוואי דרכים תלולים או ארוכים חיונית לבטיחת הנסיעה ולביטחון כלל המשתמשים בדרך.